סמוטריץ' התעמת עם נתניהו בקבינט: "על כל רחפן נפץ יפלו עשרה בניינים בביירות"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דרש מראש הממשלה בנימין נתניהו לפנות בדחיפות לנשיא הנבחר דונלד טראמפ ולהודיע על חזרה ללחימה עצימה בלבנון. הדרישה הגיעה על רקע המשך פעילות רחפני הנפץ מלבנון לעבר ישראל.

צילום: דונלד טראמפ

"אסור לנרמל את מציאות רחפני הנפץ", אמר בן גביר. "הגיע הזמן שראש הממשלה ידפוק על השולחן של טראמפ ויודיע לו שחוזרים למלחמה בלבנון."

בן גביר לא הסתפק בקריאה לחידוש הלחימה בלבד. הוא פירט גם את הצעדים הספציפיים שלדעתו יש לנקוט: הורדת אספקת החשמל בלבנון וכיבוש מוצב הזהראני. שני הצעדים מייצגים הסלמה משמעותית מהמצב הנוכחי.

הקריאה של בן גביר מכוונת ישירות לנתניהו ולמערכת היחסים שלו עם טראמפ. המסר ברור: בן גביר רואה בקשר בין שני המנהיגים הזדמנות שיש לנצל, ולא מכשול שיש לעקוף.

מדובר בעמדה חריפה בהרבה מהקו הרשמי של הממשלה, שעד כה נמנעה מהצהרות גלויות על חזרה ללחימה בלבנון. הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה אמנם קיים על הנייר, אך תקריות הרחפנים חוזרות ומעמידות אותו בסימן שאלה.

ויכוח חריף פרץ בקבינט המצומצם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' סביב השאלה כיצד להתמודד עם איום הרחפנים שגובה מחיר כבד בקרב לוחמי צה"ל בגזרת לבנון. הדיון נמשך כחמש שעות ועסק בשתי סוגיות מרכזיות: ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, ואיום הרחפנים.

סמוטריץ' הציג בדיון גישה תקיפה וחד-משמעית: "אי אפשר למגן את עצמנו לדעת, צריך להוריד עשרה בניינים בדאחייה בתגובה לכל רחפן". נתניהו לא קיבל את ההצעה ודחה אותה בחריפות: "מה אתה מציע? שכל פעם שיהיה רחפן נוריד עשרה בניינים? וכשיהיה רחפן בעזה נוריד עשרה בניינים בעזה? וכשיהיה רחפן מיהודה ושומרון נוריד עשרה בניינים מיהודה ושומרון? ואז כשיהיה רחפן של משפחת פשע אז נוריד עשרה בניינים ברמלה?".

סמוטריץ' לא נרתע מהביקורת ועמד על עמדתו: "חד משמעית כן. מלחמה מנצחים בהרתעה וגביית מחיר. למגן עצמנו לדעת זה 6 באוקטובר. תשרטט לי איפה אתה רוצה למתוח את רשתות ההגנה בשמי הארץ. מעל כפר סבא? גם רעננה או רק רמלה ולוד?".

בתוך הדיון הסוער, עדכן הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר את נתניהו ואת שרי הקבינט על נפילתו של סמל נהוראי לייזר, שנהרג מפגיעת רחפן נפץ בדרום לבנון. הרמטכ"ל הצטרף למעשה לעמדתו של סמוטריץ' ואמר: "אי אפשר לעבוד עם פינצטה, וצריך לייצר משוואה אחרת שכוללת גם פגיעה בבניינים בביירות ובצור כדי להרתיע".

למחרת הדיון, במהלך ביקור במנהל האזרחי ביהודה ושומרון, חשף סמוטריץ' כי אישר תקציב של כשני מיליארד שקלים לפיתוח פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם איום הרחפנים. "אישרתי השבוע תקציב עתק של כשני מיליארד שקלים לטובת פתרונות טכנולוגיים לאיום הרחפנים", מסר השר, והוסיף כי הכסף יאפשר גם לגופים אזרחיים להציע פתרונות ורעיונות מחוץ לקופסא.

עם זאת, סמוטריץ' הבהיר שהתקציב הטכנולוגי אינו מספיק לבדו. "האמת היא שאת הרחפנים לא ננצח בהגנה אלא בהתקפה", אמר. "על כל רחפן נפץ צריכים ליפול עשרה בניינים בביירות. על איום אסטרטגי לא עונים רק במיגון אלא בשינוי הכללים והמשוואה".

השר פירט את ההיגיון מאחורי עמדתו: "לא נוכל לפרוס רשתות מעל כל מדינת ישראל וגם לא לרשת אותה במכונות יריה אוטומטיות. לא נוכל למגן את עצמנו לדעת. גביית מחיר מרתיע וחסר פרופורציה מהאויב חייבת להיות חלק ממאמץ ההגנה על לוחמינו". לדבריו, רק שילוב של הרתעה התקפית עם פיתוח טכנולוגי יוצר מענה אפקטיבי לאיום.

סמוטריץ' התייחס גם לחשיבות הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון בהקשר הביטחוני, וציין כי האחיזה הפיזית בשטח מונעת התבססות של איומים גם בלב הארץ. לדבריו, ההתיישבות משמשת כרצועת ביטחון לכל דבר.

בן גביר הוא אחד הקולות הבולטים בממשלה הקוראים להתקשות מול לבנון, ועמדתו זו עולה בקנה אחד עם גישתו הכוללת מאז תחילת המלחמה. השאלה היא עד כמה עמדה זו מוצאת אוזן קשבת אצל נתניהו ובמטה הביטחוני.

העימות בין נתניהו לסמוטריץ' חושף מחלוקת אסטרטגית של ממש בתוך הקבינט המצומצם בשאלת האיזון הנכון בין מיגון לתגובה התקפית, כשאין בינתיים הכרעה מוסכמת על גישת הממשלה לאיום הרחפנים מלבנון.

נכון לעכשיו לא הגיעה תגובה רשמית ממשרד ראש הממשלה לדרישות בן גביר, ולא ברור אם ההצעות שהעלה נדונות ברמה הביטחונית-מדינית.