אחרי 88 ימים של ניתוק כמעט מוחלט מהרשת העולמית - השיא ההיסטורי הארוך ביותר שתועד אי פעם במדינה שמחוברת לאינטרנט - החל אחר הצהריים (יום ג') תהליך הדרגתי של חידוש הגישה לאינטרנט באיראן. סך הכול הייתה המדינה מנותקת 2,093 שעות, רצף שאף מדינה בהיסטוריה המודרנית לא תיעדה - למעט צפון קוריאה, שבחרה מלכתחילה שלא להתחבר לרשת העולמית כלל.
סימנים ראשונים לחזרת החיבור זוהו בסביבות השעה 15:30 שעון טהרן. ארגון הניטור NetBlocks דיווח כי בשלב הראשון עמד שיעור הקישוריות על 34% בלבד מהרמה הרגילה, ובהמשך הערב טיפס השיעור ל-86%. סגן נשיא איראן מוחמד רזא עארף הודיע ברשת החברתית: "הצעד הראשון בדרך לגישה חופשית ומפוקחת למרחב הקיברנטי ננקט".
מקור במשרד התקשורת האיראני מסר לסוכנות הידיעות הרשמית כי "בהוראת שר התקשורת, תהליך חיבור האינטרנט מתבצע כעת, ובמהלך 24 השעות הקרובות האפשרות הזו תהיה זמינה לכולם". ההודעה הגיעה יום אחרי שנשיא איראן מסעוד פזשכיאן - שגם התמודד לנשיאות תחת הסיסמה של אינטרנט חופשי - הכריז כי הורה להשיב לאזרחים את הגישה לרשת.
הניתוק החל בשני שלבים. בתחילת ינואר ניתק המשטר את האינטרנט כדי למנוע מאנשי מחאה לתאם הפגנות, לאחר שהמחאה העממית נגד השלטון התרחבה. לאחר שדיכא את המחאה באלימות קשה - ולפי הערכות מערביות נהרגו אלפי בני אדם - הוחזרה הגישה לקראת סוף ינואר, אך עם הגבלות נוקשות יותר. רק כחודש עבר, וב-28 בפברואר, עם פתיחת מבצע "שאגת הארי" שבו תקפו ישראל וארצות הברית באיראן, ניתק המשטר מחדש את החיבור לחלוטין. אף שהפסקת אש הוכרזה כבר ב-8 באפריל, נותרה איראן מנותקת במשך חודש וחצי נוספים.
הנזק הכלכלי היה מדהים. לפי הערכות, "עוצר האינטרנט" עלה לכלכלה האיראנית בין 30 מיליון ל-40 מיליון דולר ביום. כ-5 מיליון משרות באיראן תלויות בחיבור לאינטרנט, ואנשי עסקים חששו מגל פשיטות רגל. סקר של איגוד האלקטרוניקה בטהרן בקרב יותר מ-900 חברות מצא כי אובדן הגישה לווטסאפ, טלגרם ואינסטגרם גרם לאיבוד 75% מערוצי התקשורת שלהן. יותר מ-223,000 אנשים הגישו בקשות לביטוח תעסוקה מאז תחילת המלחמה.
שר התקשורת סתאר חשמי אישר את ההחלטה אך לא הסתיר את הנזק: "הגבלות האינטרנט בחודשים האחרונים גרמו נזק משמעותי לכלכלה הדיגיטלית, לעסקים מקוונים ולתעשיות השירות של המדינה. המשך המצב הזה היה עלול, מעבר לנזק הכלכלי, להוביל להיחלשות ההשקעות, להגירת כוחות אנוש מובחרים ולהרחבת דפוסי תקשורת מחוץ למסגרת הממשל הרשמי".
בשטח, אזרחים איראנים החלו לדווח על התחברות מחודשת לשירותים בינלאומיים. יוצר תוכן מטהרן, שתלוי לפרנסתו בחיבור לרשת, סיפר ל-BBC: "הצלחתי סוף סוף להתחבר לאינטרנט מרשת הוויפי הביתית שלי. הדבר הכי חשוב הוא שחלק מההכנסה שלי תחזור". אנשים אחרים דיווחו שקיבלו גישה לחשבון הג'ימייל שלהם לראשונה מזה חודשים. בינתיים, ארגון הניטור Kentik הדגיש כי רוב איראן עדיין אינה מקושרת, והחיבור נראה סלקטיבי ומוגבל לאזורים ושירותים מסוימים.
אזרחים שניסו לעקוף את הסגר סיכנו את עצמם. חלקם פנו לשירותי VPN המסווים את מיקומם, ואחרים ניסו להשיג גישה לאינטרנט לווייני - אך רבים נמנעו מכך מחשש למעצר. אלה שנותרו עם הפתרון הרשמי הוגבלו לרשת האינטראנט הלאומית, שמאפשרת שימוש באפליקציות מקומיות בלבד ואינה מספיקה לפעילות כלכלית של ממש. המשטר הכחיש כי הניתוק גרם לאובדן משרות וטען שעסקים פשוט עברו לשירות המקומי "רוביקה" - אך אנשי הענף דחו זאת מכל וכל, וציינו כי הקהילות שם קטנות בהרבה מאלה שפעלו באינסטגרם, וואטסאפ וטלגרם.
מומחי NetBlocks הזהירו כי עדיין אינם יודעים מתי יוחזר החיבור במלואו, וציינו כי "תהליך השיקום ארוך יותר מתהליך הניתוק". ניסיון העבר מלמד כי בכל פעם שאיראן מנתקת אזרחים מהאינטרנט ואז מחזירה את הגישה - היא עושה זאת תוך הטלת הגבלות נוקשות יותר מקודם. בנוסף, גורמי ביטחון באיראן התנגדו לחזרה לסטטוס קוו שלפני ינואר, מחשש שתקשורת חופשית עם המערב תגרום למחאות נוספות.
החיבור באיראן ממשיך להתרחב בהדרגה, אך לפי הערכות המומחים ייתכן שיחלפו עוד שבועות עד שהאינטרנט ישוב לתפקוד מלא - וסביר שיגיע יחד עם מנגנוני שליטה ופיקוח חדשים ומוגברים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה