משטר איראני – הנהגת הרפובליקה האסלאמית ומדיניות החוץ והביטחון של איראן

המשטר האיראני, המבוסס על ערכי המהפכה האסלאמית של 1979, מנהל את הרפובליקה האסלאמית של איראן תחת הנהגתו של המנהיג העליון. מבנה השלטון משלב בין מוסדות דתיים למוסדות פוליטיים, כאשר הכוח המכריע נמצא בידי המנהיג וגופי הביטחון, ובראשם משמרות המהפכה (IRGC). המשטר מוביל קו אידיאולוגי של התנגדות למערב ושאיפה להגמוניה אזורית, תוך השקעת משאבים אדירים בבניית "ציר ההתנגדות" – רשת של שלוחים (פרוקסי) הפועלים בלבנון, בעזה, בתימן ובעיראק.

בשנים האחרונות מתמודד המשטר עם אתגרים חסרי תקדים, הן מבית והן מחוץ. בפן הפנימי, גלי מחאה אזרחית רחבים המובלים על ידי הדור הצעיר קוראים לשינוי דמוקרטי ולשיפור זכויות האדם, מה שנענה לעיתים קרובות בדיכוי אלים הכולל מעצרים והוצאות להורג של מתנגדי שלטון. במקביל, הכלכלה האיראנית סובלת מסנקציות בינלאומיות כבדות המוטלות על ידי ארה"ב והמערב, שמטרתן לצמצם את המימון לטרור ולבלום את התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית. דינמיקה זו משפיעה ישירות על יציבות המשטר ועל החלטותיו המדיניות מול הקהילה הבינלאומית.

עבור הקורא הישראלי, המעקב אחר המשטר האיראני הוא קריטי נוכח היותו האיום האסטרטגי המרכזי על מדינת ישראל. העימות הישיר והעקיף בין המדינות כולל מלחמה חשאית בים, באוויר ובסייבר, לצד פעילות מודיעינית ענפה לסיכול התעצמות איראן וגרורותיה בגבולות ישראל. הבנת המהלכים הפוליטיים בטהראן, כמו גם שינויים פוטנציאליים בהנהגה או במדיניות החוץ האמריקאית כלפי האזור, חיונית להבנת תמונת המצב הביטחונית והמדינית המורכבת במזרח התיכון.