עיריית טהראן הודיעה רשמית כי תסב חניונים תת-קרקעיים בעיר למקלטים עבור הציבור הרחב. מדובר בצעד תשתיתי חסר תקדים בבירה האיראנית, שמשדר בבירור שהמשטר בטהראן מתכונן ברצינות לתרחיש של מתקפה מהאוויר.
ההודעה לא הגיעה בלי הקשר. איראן מצויה בחודשים האחרונים תחת לחץ ביטחוני גובר, לאחר שישראל הוכיחה ביוקר שביכולתה להגיע לעומק הטריטוריה האיראנית. המהלך העירוני בטהראן נקרא נכון כהודאה שקטה: המרחב האזרחי חשוף, וההגנה על האוכלוסייה כמעט שאינה קיימת.
חניונים תת-קרקעיים הם הפתרון הזמין ביותר עבור עיר עמוסה כמו טהראן, שמאכלסת מעל עשרה מיליון תושבים. הם מפוזרים ברחבי העיר, בנויים מבטון מחוזק, ומספקים הגנה בסיסית מפני גלי הלם ושברים. ההסבה שלהם למקלטים דורשת ציוד חיוני כמו אוורור, תאורת חירום, מים ואמצעי תקשורת, אך מבנית הם כבר קיימים.
מה שמטלטל בהודעה הזו הוא לא הפרטים הטכניים, אלא מה שהיא מסגירה. משטרים לא מסבים חניונים למקלטים כשהמצב נחשב בשליטה. זה צעד שמדינות עושות כשהן מאמינות שתקיפה אמיתית היא עניין של זמן, לא של תרחיש תיאורטי. הציבור האיראני, שסובל מעשורים של הרפתקנות גרעינית ממשלתית, הוא זה שישלם את המחיר בגופו.
טהראן היא מטרה מוכרת. היא מאכלסת את מרכזי הכוח של המשטר, מתקני ביטחון, מוסדות ממשלתיים ותשתיות אסטרטגיות. כל תקיפה עתידית על איראן תכלול בסבירות גבוהה גם יעדים בלב הבירה או בסביבתה. ההגנה האזרחית שם נחשבה תמיד לגרועה ביחס לגודל האיום.
ראוי לשים לב למה שלא נאמר בהודעה הרשמית: אין נתונים כמה חניונים מדובר, אין לוח זמנים, ואין הגדרה ברורה של קיבולת. זו הודעה שנועדה גם להרגיע את הציבור המפוחד, לא רק לבנות תשתית הגנה אמיתית. הפער בין ההכרזה לבין יכולת הביצוע בשטח הוא השאלה האמיתית.
ברקע המהלך עומדת גם הפוליטיקה הפנים-איראנית. הנהגת המשטר צריכה להראות שהיא דואגת לאזרחים, במיוחד בתקופה שבה המורל הציבורי שחוק ואמון המשטר נמצא בשפל. הכרזות על מקלטים הן גם כלי פוליטי לניהול פחד ציבורי, לא רק פתרון הנדסי.
לפי מה שנודע, העירייה טרם פרסמה לוח זמנים מפורט לביצוע ההסבות, ולא ברור באיזה שלב של תכנון מצוי הפרויקט בפועל. ההתפתחויות בשטח צפויות לבוא לידי ביטוי בחודשים הקרובים, ככל שהמתח האזורי ימשיך להסלים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה