שר האוצר האמריקאי מבטיח: "נפיל את המשטר באיראן"

וושינגטון שינתה הערב את כללי המשחק. הממשל האמריקני עדכן באופן רשמי את הגדרת חיזבאללה, כך שהארגון ייחשב מעתה לזרוע ישירה של המשטר האיראני ולא לארגון לבנוני עצמאי. מדובר בשינוי תפיסתי מהדהד, שמגיע בשעה שארצות הברית מהדקת את המצור הכלכלי על טהראן עד לרמות חסרות תקדים.

משרד האוצר האמריקני עדכן את הבסיס להגדרת חיזבאללה כ"ארגון טרור עולמי שהוכרז באופן מיוחד", תוך הדגשה מפורשת שהארגון פועל "בשירות המשטר האיראני, תחת פיקודו של כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמיים". גורם אמריקני הבהיר כי אין מדובר בהכנסת חיזבאללה לרשימת סנקציות חדשה, שכן הארגון הוגדר תחת סמכות זו כבר בשנת 2001 ומוכר בארצות הברית גם כארגון טרור זר. מה שהשתנה הוא הסיבה הרשמית לסיווג, שמקשרת אותו כעת באופן ישיר ומוצהר לטהראן.

במקביל לעדכון ההגדרתי, הטילה וושינגטון סנקציות אישיות על עשרה בני אדם החשודים במעורבות ברשתות להברחת מזומנים עבור חיזבאללה. הצעד נועד לפגוע ישירות במערכי המימון ובצינורות העברת הכספים שמזינים את פעילות הארגון. גורם אמריקני הדגיש כי מדובר במהלך נפרד לחלוטין מחבילת הסנקציות הרחבה שמתוכננת נגד איראן עצמה, כזו שצפויה להיחשף בימים הקרובים.

שר האוצר האמריקני סקוט בסנט לא חיכה כדי לאותת מה צפוי. הוא הודיע כי ביום שני הקרוב יקיים מסיבת עיתונאים שבה יציג פרטים על צעדים נוספים נגד טהראן, ותיאר אותם מראש כ"הסנקציות הקשות ביותר בהיסטוריה". בראיון לרשת חדשות אמריקנית הוא הלך צעד רחוק יותר ואמר במפורש כי מטרת הצעדים היא להפיל את המשטר האיראני: "אנחנו הולכים ליצור שיא של לחץ שכולל את המצור הימי ואת הסנקציות הקשות ביותר שהעולם אי פעם ראה. זה עבד בוונצואלה ובקובה וזה יעבוד באיראן, ואנחנו נביא לקריסת המשטר הזה".

לדברי בסנט, הרעיון המרכזי הוא הפעלת לחץ כלכלי מקסימלי כתחליף לפעולה צבאית, לא כהכנה אליה. "אם אנחנו מפעילים לחץ כלכלי מרבי, פירוש הדבר שסביר שלא תהיה חזרה ללחימה רחבת היקף. אבל אדגיש שזה נכון לעת עתה", אמר, ובכך השאיר פתח ברור לפיו האופציה הצבאית עדיין על השולחן אם הסנקציות ייכשלו.

בסנט לא הסתפק באיומים כלכליים. בהתייחסות ליו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד קאליבאף הוא זרק ציניות חדה: "לא הייתי קונה שטיח מהבחור הזה", תוך שהוא מאשים אותו ישירות בגניבה מהעם האיראני. לדבריו, וושינגטון תפעל מול בעלות בריתה בגישה של "או שאתם איתנו או שאתם נגדנו", ותאכוף את הסנקציות נגד כל מי שימשיך לסחור עם המשטר.

לפי הדיווחים, מדובר ב"בידוד הכלכלי המתואם הגדול בהיסטוריה העולמית". הסנקציות כוללות הגבלות חמורות על סחר, על בנקים איראניים ועל תחומי תשתית קריטיים במדינה. "אם אתם מתעקשים לעשות עסקים איתם, בין אם מדובר בהעברת כספים ובין אם ברכישת נפט מהם, משרד האוצר האמריקאי והממשל האמריקאי יפעילו את מלוא הכוח שלהם נגדכם", הזהיר בסנט, בפנייה ברורה לכל מדינה או גוף שממשיכים לסחור עם איראן. ארצות הברית מצפה לשיתוף פעולה בינלאומי רחב בהטלת המהלך, לרבות מצד סין, שנחשבת לאחת השותפות הכלכליות המרכזיות של טהראן.

הדברים מגיעים יום אחרי שהנשיא האמריקני דונלד טראמפ הכריז על מה שכינה "יום ה-D הכלכלי", מבצע בידוד חסר תקדים נגד איראן. טראמפ תיאר את המהלך כצעד היסטורי שנועד לשתק את יכולתה של טהראן להפיץ טרור ולמנוע ממנה לצמיתות להשיג נשק גרעיני. הוא כתב כי איראן נמצאת על סף קריסה, כשהצי שלה איננו, חיל האוויר הושמד, המטבע חסר ערך והמדינה כולה "תלויה על בלימה". "המטורפים האלה נמצאים על החבלים, והצעדים ההיסטוריים הללו ישתקו אותם ואת יכולתם להפיץ טרור. לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני", כתב הנשיא.

צילום: AI

טהראן לא איחרה להגיב. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י תקף את המהלך וכינה אותו "הסחת דעת" מהמשבר הכלכלי הפנימי בארצות הברית. לדבריו, מה שמכונה "D-Day כלכלי" נועד להסיט את דעת הקהל האמריקנית מהחוב חסר התקדים ומעליית עלויות הריבית. הוא הוסיף כי "הטרור הכלכלי האמריקני מאיים על הכלכלה העולמית ועל הריבונות ברחבי העולם".

גם במשמרות המהפכה האיראניים נשמעו איומים חדים. גנרל בכיר, חוסיין מוהבי, הזהיר כי אם תפרוץ מלחמה חדשה, אמצעי הלחימה של איראן "יהיו שונים לחלוטין מבעבר", הן מבחינת איכות ראשי הקרב והן מבחינת דיוק הפגיעה וטווח הטילים. חבר פרלמנט איראני אף קרא להגיב להסלמה בפרישה מהאמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני. בינתיים הריאל האיראני ממשיך להיסחר ברמות שפל היסטוריות, כשדולר אחד שווה כמיליון ריאל.

ההכרזה מגיעה בעיצומה של תקופה מתוחה במיוחד בין המדינות. ארצות הברית וישראל פתחו במלחמה נגד איראן בפברואר, בטענה שהמתקפות נועדו למנוע מטהראן לפתח נשק גרעיני, טענה שאיראן הכחישה בעקביות. איראן מצידה תקפה את ישראל, בסיסים אמריקאים במזרח התיכון ואף יעדים במדינות המפרץ הערביות שנחשבות בעלות ברית של וושינגטון. מאז, איראן סגרה כמעט לחלוטין את מצר הורמוז, נתיב המים שדרכו עברו בעבר כ-20 אחוז מהנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם, מה שגרם לתנודות פרועות במחירי האנרגיה בשווקים העולמיים. ארצות הברית ואיראן הגיעו להסכם הפסקת אש בחודש אפריל, ולהסכם נוסף ביוני, שני ההסכמים נועדו לפתוח פתח למשא ומתן שיסיים את הסכסוך, אלא שההפוגה הופרה שוב ושוב, והשיחות נתקעו. הכלכלה האיראנית סובלת כבר עשרות שנים תחת עול הסנקציות הבינלאומיות, ומוקדם יותר השנה חוותה איראן גלי מחאות המוניים על רקע יוקר המחיה הגואה, כאשר נתונים רשמיים הראו כי מחירי מוצרי היסוד באיראן זינקו בממוצע ב-60 אחוז ומחירי המזון הכפילו את עצמם.

לאחר גל התקיפות הטילה ארצות הברית גם הסגר על נמלים איראניים, ובאפריל השיקה גל סנקציות נוסף על בנקים וחברות זרות שעושות עסקים עם טהראן, במסגרת מבצע שכונה "זעם כלכלי" ביוזמת משרד האוצר והפנטגון, שנועד לפגוע ביכולת הלחימה של איראן על ידי חיתוך מקורות ההכנסה שלה. מעניין לציין כי מזכר הבנות שנחתם בין איראן לארצות הברית ביוני כלל סעיף שלפיו וושינגטון "תבטל את כל סוגי הסנקציות" נגד איראן בלוח זמנים מוסכם, כך שההכרזה הנוכחית על סנקציות חדשות וקשות יותר מעידה, לפחות בשלב זה, שהמסלול הדיפלומטי שהוסכם עליו לא החזיק מעמד.

לא כולם באיראן משוכנעים שהסנקציות יביאו לתוצאה שוושינגטון מייחלת לה. תושב במחוז ח'וזסתן שבמרכז איראן טען כי המדינה כבר צברה ניסיון רב שנים עם סנקציות, ותוכל להתמודד גם עם הלחץ הנוסף. "יכולה להיות השפעה בהתחלה, אבל זה לא בהכרח אומר שאיראן לא תוכל להתגבר על המשבר", אמר. תושבת נוספת הביעה ספק דומה: "איראן חיה תחת סנקציות שנים, והאנשים כבר התרגלו למצב הזה. אני בטוחה שאיראן תמצא דרכים אחרות להמשיך לסחור. כמובן שתהיה השפעה מסוימת והכלכלה עלולה להיחלש, אבל זה לא אומר שהיא תקרוס".

המהלך האמריקני, המחבר רשמית בין חיזבאללה לבין המשטר בטהראן, צפוי להעמיק את הבידוד המדיני של הארגון ולפתוח דלת לצעדי אכיפה נוספים נגד מי שממשיך לסייע לו כלכלית. כל העיניים נשואות כעת ליום שני, מועד מסיבת העיתונאים של בסנט, שם צפויה וושינגטון לחשוף את מלוא היקף הסנקציות שהיא מתכננת נגד איראן.