מורין גלינדו, המועמדת הדמוקרטית מטקסס שקראה לכלוא ולסרס "יהודים ציוניים מיליארדרים" ותיארה את ישראל כמי ששולטת בהגירה בארצות הברית, הפסידה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית במחוז הקונגרסי ה-35 בטקסס. יריבה, ג'וני גרסיה, זכה בכ-59% מהקולות. אבל הנתון שנותר תלוי באוויר: גלינדו קיבלה מעל 40% מהקולות ולמעלה מ-5,700 תומכים.
גרסיה ניצח את גלינדו בסיבוב הראשון של הפריימריז, שנערך במרץ, אלא שאז גלינדו שהגיעה ל-29% מול 27% לגרסיה, ולכן השניים עלו לסיבוב שני. בטקסס, אם אף מועמד לא חצה 50%, שני המובילים נפגשים שוב בסיבוב נוסף. הפעם גרסיה הצליח לסגור את הפער ולנצח.
קמפיין גלינדו היה חריג אפילו לפי הסטנדרטים של עידן הרשתות החברתיות. בשבועות האחרונים לפני ההצבעה היא תקפה כמעט מדי יום את "יהודים הציונים", האשימה את ישראל בשליטה על מדיניות ההגירה האמריקאית, טענה שיהודים שולטים בהוליווד ובתקשורת, דרשה להעמיד לדין בגין בגידה פוליטיקאים בעלי קשרים עם ישראל, וטענה שהישראלים מנסים לכבוש ולבצע רצח עם בתוך ארצות הברית. היא גם כינתה יהודים מסוימים "סוגדי שטן".
כשנשאלה על ההאשמות, גלינדו עמדה על כך שאינה אנטישמית, רק "אנטי-ציונית". לפי השקפתה, יהודים אנטי-ציונים הם "היהודים האמיתיים", ואת הציוניים היא מגדירה כאנטישמים. עמדה זו, שמוכרת ממעגלים מסוימים ברשת, לא עזרה לה להתנתק מגל הביקורות.
ההשתקפות של ההתנגדות לגלינדו בתוך המפלגה עצמה חשפה משהו לא שגרתי. מנהיגים דמוקרטים, שרובם נוחים לרוב עם ביקורת חריפה כלפי ישראל, קפצו הפעם להגן. גם הנציגה אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, שבדרך כלל אינה מהססת לבקר את ישראל, הוציאה הודעה נגד גלינדו: "הזבל המפלגתי הזה והאנטישמיות לא שייכים לשום מקום בפוליטיקה שלנו", אמרה.
ואולם, מאחורי גיוס האנרגיה הזה מסתתר פרט שמעלה שאלות: לפי הדיווחים, גלינדו קיבלה מימון ממפלגה ריפובליקנית - ספציפית מ"סופר פאק" המזוהה עם הימין - ככל הנראה במטרה לוודא שמועמדת חלשה יותר תעמוד מול המועמד הרפובליקני בבחירות הכלליות. במחוז ה-35, שבו הפרשים בין המפלגות נמוכים, הבחירה במועמדת כמו גלינדו הייתה יכולה לשנות את התוצאה.
מעבר לתוצאה המקומית, הסיפור של גלינדו מדגים תהליך רחב יותר. הרטוריקה האנטי-ציונית שהיא ייצגה אינה שייכת עוד לשמאל בלבד: היא משתלבת עם תיאוריות קונספירציה מהימין הקיצוני ועם נרטיבים ממזרח התיכון, ויוצרת תערובת אידיאולוגית שקשה לסווג. העובדה שמועמדת כזו הגיעה לסיבוב שני בפריימריים של מפלגה גדולה, וזכתה בתמיכה של מעל 40%, היא הנתון המטריד האמיתי בסיפור הזה.
גרסיה יעמוד כעת כמועמד הדמוקרטי של המחוז בבחירות הכלליות לבית הנבחרים. המחוז ה-35, שמשתרע סביב סן אנטוניו, נחשב לאחד מהמחוזות התחרותיים, ותוצאות הפריימריז יעצבו את הדינמיקה שם בחודשים הקרובים.
גרסיה ימשיך לקמפיין מול המועמד הרפובליקני בבחירות הכלליות, כשמאחוריו ניצחון שנצבע גם בכישלון: כמעט שני חמישים מהמצביעים הדמוקרטים בחרו במועמדת שמפלגתה רצה ממנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה