פיקוד העורף נערך בצורה אינטנסיבית לתרחיש של מלחמה שלישית מול איראן, הפעם ללא התראה מוקדמת לציבור. מפקד הפיקוד, האלוף שי קלפר, כינס את מנכ"לי משרדי הממשלה וראשי ארגוני חירום והצלה, והעביר להם מסר ברור: "אנחנו צריכים להיות מוכנים מאפס למאה בטווח זמן מיידי". מסר זהה הועבר גם לראשי יישובים וערים ברחבי הארץ.
ההכנות נערכות תוך הפקת לקחים ממבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי", ומתוך הבנה שהאיראנים הצליחו לקצר משמעותית את זמני התגובה שלהם. בעוד שב"עם כלביא" חלפו 18 שעות ממכת הפתיחה ועד השיגור הראשון לעבר ישראל, הרי שב"שאגת הארי" עמד פרק הזמן על שעתיים ו-50 דקות בלבד. ההערכה בפיקוד העורף היא שבמלחמה הבאה ינסו האיראנים לקצר את הזמנים אף מתחת לשעתיים.
ההכרעה הבולטת ביותר שחושפים גורמים בפיקוד העורף היא שהמלחמה הבאה תיפתח בהפתעה - ללא התראה מוקדמת לציבור, לרשויות המקומיות ולבתי החולים. ההחלטה מכוונת: מטרתה להגן על חשאיות מכת הפתיחה ולהפתיע את האיראנים. "בשלב הראשון של המערכה כל המדינה תהיה בכוננות אדומה", אמר קצין בכיר בפיקוד. "המרחב האזרחי, נתב"ג ומערכות החינוך ייסגרו כולם עוד לפני שיתברר היקף התקיפה".
התפיסה האסטרטגית שגובשה בעקבות הלחימה האחרונה מוגדרת בשלוש מילים: "איראן זה כאן". זו לא סיסמה, זו קביעה מבצעית. הפיקוד זנח את תפיסת "סבבי הלחימה" הקצרים לטובת היערכות למערכה ממושכת, רב-זירתית וסימולטנית מול איראן, לבנון ותימן. התשתיות החיוניות, רשתות החשמל, המים והאנרגיה, מוגדרות כיעד אסטרטגי מרכזי של האויב, ומוכנות להגן עליהן בהתאם.
נתוני מבצע "שאגת הארי" שנחשפו בכנס ממחישים את גודל האיום. האיראנים שיגרו 550 טילים שיצרו 25 זירות הרס משמעותיות. 72 אחוזים מהטילים היו טילי מצרר, כלומר בכל טיל 20 עד 80 פצצות קטנות במשקל 2.5 עד 8 ק"ג. כאלף פצצות מצרר פגעו בעורף הישראלי ב-40 ימי הלחימה. בנוסף, מלבנון נורו כ-2,500 טילים. 22 בני אדם נהרגו במהלך המבצע, וכולם היו מקרב האוכלוסייה שלא שהתה במרחב מוגן. "לא נהרגו אנשים ממצרר שהיו במרחב מוגן", הדגישו בפיקוד.
נקודת תורפה שמטרידה את הפיקוד: כיום רק 67 אחוזים מאזרחי ישראל יש להם מרחב מוגן תקני בהישג יד. 6,476 ישראלים נותרו ללא קורת גג לאחר שביתם נהרס ועדיין לא שוקם. קצין בכיר אמר במפורש: "ההערכה היא שבתוך 33 שנים יהיה מיגון לכולם, ומנסים לזרז זאת כל העת". כ-130 מקלטים שופצו מאז, ובאזור הצפון הוצבו כ-110 מיגוניות.
ההיערכות המבצעית כוללת גם שינויים מבניים. בפיקוד העורף הוחלט למנות קצין בדרגת אל"מ כמפקד עורף תורן במטה, על בסיס קבוע, לכל תרחיש אפשרי. כוחות הפיקוד פועלים על פי עיקרון שהאלוף קלפר חוזר עליו: "הצלת חיים היא הערך העליון". לפיכך הכוחות ערוכים להגיע לזירות אירוע בתוך דקות ספורות. בתחילת "שאגת הארי" גויסו 46 גדודי חילוץ במילואים, אך לאחר שבועיים, משהתברר שהיקף הירי האיראני מוגבל יחסית, שוחררו 29 גדודים ונותרו רק 17 ברחבי הארץ.
בכנס הודגשה גם ההתלבטות שעדיין פתוחה: לא ברור אם הלחימה מול איראן תתחדש או תיפסק באופן רשמי, שכן ההחלטה תלויה במידה רבה בתוצאות המשא ומתן שמנהלים האמריקנים. על פי הערכות בפיקוד העורף, צה"ל יקבל התראה מקדימה מארצות הברית אם תתרחש תקיפה. עם זאת, גורם ביטחוני אמר: "אי אפשר לדעת מה יקרה. גם האיראנים למדו ומכינים את עצמם. יש אינטרס שזו תהיה מערכה קצרה, אבל אנחנו מוכנים לכל תרחיש".
בשונה מהזירה האיראנית, בגזרת לבנון הפיקוד מתכנן לתת התרעה מוקדמת. לאחר השקת מערכת התרעות מקדימות לשיגורים מחיזבאללה, מתכנן הפיקוד לאפשר שתי דקות מקדימות לגוש דן ולתל אביב לפני הפעלת אזעקות. הפיקוד גם פועל להתאים את המכ"מים בגבול לבנון לגילוי רחפני נפץ, בעקבות מערך הרחפנים בעלי הסיב האופטי שהקים חיזבאללה כלקח ממבצע "חיצי הצפון".
פיקוד העורף מצוי כעת בעיצומו של תהליך הפקת לקחים נרחב, הכולל כתיבת אוגדני למידה, הקמת מוקדי תחקיר פיקודיים, ותרגילי מפקדות המדמים תרחישי קיצון. הלקחים מוטמעים במקביל הן בקרב מפקדים צבאיים והן מול ראשי רשויות וארגוני חירום. עם חידוש הלחימה, אם יתרחש, הפיקוד מתכנן לדרוך את המערכת כולה למקסימום מהרגע הראשון.
פיקוד העורף מסביר שהיערכותו אינה תגובה לאיום מיידי, אלא שינוי תפיסתי קבוע - העורף הישראלי הוא כבר לא "האחוריים" של הצבא, אלא החזית עצמה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה