האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ארגוני יהודה ושומרון ופעיליהם

האיחוד האירופי הטיל באופן רשמי סנקציות על ארבעה ארגונים ישראלים ועל שלושה פעילים בולטים ביהודה ושומרון, שהוגדרו על ידו כ"מתנחלים ישראלים קיצוניים". הצעדים, שנכנסו לתוקף ביום חמישי, כוללים הגבלות אישיות כמו איסור כניסה למדינות האיחוד האירופי. הארגונים שנכללו ברשימה הם תנועת רגבים, תנועת נחלה, תנועת אמנה ותנועת השומר יו"ש, לצד מנכ"לית נחלה דניאלה וייס, מנכ"ל רגבים מאיר דויטש ונשיא השומר יו"ש אביחי סוויסה.

לפי ההודעה הרשמית של האיחוד האירופי, "ברשימה נכללים מתנחלים ישראלים קיצוניים וארגונים התומכים בהם, שאחראים להפרות חמורות ושיטתיות של זכויות אדם נגד פלסטינים בגדה המערבית - כולל פגיעה בזכות לשלמות פיזית ונפשית, בזכות לקניין, בזכות לחיים פרטיים ומשפחתיים, לחופש דת או אמונה ולזכות לחינוך". ההחלטה אומצה לאחר שהסכמה פוליטית התגבשה במועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי כשבועיים קודם לכן.

שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, ציינה עם קבלת ההסכמה הפוליטית כי "שרי החוץ של האיחוד האירופי נתנו אור ירוק להטלת סנקציות על מתנחלים ישראלים בעקבות אלימות נגד פלסטינים". קאלאס הוסיפה בצלילות שאינה משתמעת לשתי פנים: "לקיצוניות ולאלימות יש השלכות".

ביחס לתנועת רגבים ספציפית, האיחוד האירופי פירט כי מדובר בעמותה הפועלת עם אג'נדה פרו-התיישבותית ולהרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון. האיחוד האשים את התנועה ביוזמת הליכים משפטיים ובפעילות שדלנות להריסת רכוש פלסטיני, וטען כי פעולות אלו מובילות לעקירה בכפייה של פלסטינים. בנוסף, האיחוד האשים את רגבים באחריות להליכים משפטיים להריסת בית ספר יסודי פלסטיני בכפר ג'בט א-דיב, הסמוך לבית לחם, בחודש מאי 2023 - מבנה שמומן על ידי האיחוד האירופי עצמו.

תנועת רגבים מציגה גרסה שונה לחלוטין לאירועים. בתנועה הסבירו כי עתרו לבית המשפט כנגד מבנה לא חוקי של האיחוד האירופי שנבנה למרגלות ההרודיון בספר מדבר יהודה, וכי הריסת המבנה - ששימש כבית ספר - בוצעה לאחר שחוות דעת הנדסית קבעה שהוא מסוכן לכל מי שמשתמש בו. לדברי אנשי הארגון, הסנקציות הוטלו עליהם בגין פנייה חוקית לגמרי לבית המשפט.

בתגובה חריפה במיוחד, תנועת רגבים הזהירה: "לא מדובר רק על פגיעה אנושה ביחסים הדיפלומטיים בין האיחוד האירופי ומדינת ישראל, לא מדובר רק בפגיעה אנושה בזכויות האדם של אנשים שומרי חוק שכל חטאם היה לפנות לבית המשפט. מדובר באיום ישיר על שופטי בית המשפט שהם בעצמם עלולים להיות מושאי הסנקציות הבאות במקרה ויפסקו בדין לטובת אכיפת החוק ביהודה ושומרון". הארגון פנה ישירות לשופטים: "אנחנו מפצירים בשופטים ללא לחשוש. אסור שהאיום הזה ישפיע על הפסיקות בבתי המשפט בישראל".

שר החוץ גדעון סער יצא בתקיפות כנגד ההחלטה. בתגובה ראשונה הגדיר את האו"ם כ"ארגון פוליטי ומושחת שנטש את עקרונות היסוד שלו והפך את המתקפה על ישראל למשימתו המרכזית". בתגובה נוספת, סער כיוון ישירות לאיחוד האירופי וקבע כי "האיחוד האירופי בחר, בצורה שרירותית ופוליטית, להטיל סנקציות כנגד אזרחים וגופים ישראלים - בשל עמדותיהם הפוליטיות וללא כל בסיס". סער תקף גם את מה שהגדיר כהשוואה בין אזרחים ישראלים לבין מחבלי חמאס: "זוהי השוואה מעוותת לחלוטין מבחינה מוסרית".

במסגרת אותה חבילת סנקציות, הרחיב האיחוד האירופי גם את העיצומים נגד חמאס והג'יהאד האסלאמי. הסנקציות הוחלו על עשרה בכירים בהנהגת חמאס, ביניהם ראש הלשכה המדינית ח'ליל אל חיה, מנהיג חמאס בחוץ לארץ ח'אלד משעל, ראש מועצת השורא מחמד דרויש ובכיר החמאס מוסא אבו מרזוק. שרת החוץ קאלאס הדגישה כי "הוסכם גם על סנקציות חדשות נגד בכירים בחמאס".

ישראל טרם הודיעה על צעדים דיפלומטיים רשמיים בעקבות ההחלטה, אך סער הבהיר כי "ישראל עמדה, עומדת ותעמוד על זכותם של יהודים להתיישב בלב מולדתנו" - ניסוח שמרמז שירושלים לא תקבל את הסנקציות בשתיקה.