כ-30 ראשי רשויות ישראלים יצאו למחאה מול בניין האו"ם בתגובה להחלטה מזעזעת שפורסמה ב-29 במאי 2026: הארגון הבינלאומי הוסיף את שירות בתי הסוהר הישראלי לרשימת הגופים המעורבים באלימות מינית בסכסוכים מזוינים - אותה רשימה שבה מופיעים חמאס וארגוני טרור נוספים. חברי המשלחת הגדירו את ההחלטה כאנטישמית, חסרת בסיס מוסרי ומנותקת לחלוטין מהמציאות.
ראשי הרשויות שהגיעו לניו יורק טענו כי האו"ם ביצע השוואה מופרכת בין מדינה דמוקרטית הפועלת לפי חוק לבין ארגון טרור שעשה שימוש שיטתי ומתואם באלימות מינית כנשק מלחמה. לדבריהם, מדובר בהחלטה שמוחקת את כל ההבחנה המוסרית בין ישראל לבין חמאס, ושמשרתת אג'נדה פוליטית ולא צדק אמיתי.
הרשימה השחורה של האו"ם כוללת, מלבד גופים ישראלים, גם כוחות רוסיים וגופים צבאיים משתי מדינות נוספות. ההחלטה להוסיף את ישראל לרשימה הגיעה לאחר שבאוגוסט 2025 נכנס חמאס לאותה רשימה, ובאותה עת הוזהרה ישראל כי היא "על הכוונת" לשילוב עתידי. לפי הדיווחים, הופעל לחץ כבד על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לכלול גופים ישראלים בצד חמאס.
ישראל לא הותירה את ההחלטה ללא תגובה. מיד לאחר הפרסום, הקפיאה ישראל את יחסיה עם גוטרש וביטלה את הביקור המתוכנן של פרמילה פאטן, הנציגה המיוחדת של האו"ם לאלימות מינית בסכסוכים. הביטול משקף את עומק הנתק שנוצר בין ירושלים לניו יורק בעקבות ההחלטה.
ברקע ההחלטה עומד פרשת שדה תימן, אחד המקרים הכי שנויים במחלוקת בישראל מאז פרוץ המלחמה. חמישה חיילים מיחידת "כוח 100" הועמדו לדין בגין עינויים ותקיפה מינית כביכול כנגד עצורים פלסטינים, כולל האשמה בעל הטבע חמור. הפרשה עוררה סערה פנימית עמוקה בישראל. בחודש מרץ האחרון, קצין שיפוט צבאי בדרגת אלוף ביטל את כתבי האישום נגד החיילים, בטענה לקשיים ראייתיים ולסיבוכים שנבעו מדליפת חומר מהחקירה.
הביטול הוביל לשתי תגובות מנוגדות בציבור הישראלי. חלקם ראו בכך סיום של מה שכינו "עלילת דם" נגד חיילים שנלחמו בתנאים בלתי אפשריים. אחרים חששו שההחלטה פוגעת באמינות המשפטית של ישראל מול בית הדין הפלילי הבינלאומי, ומחזקת את הטענה שישראל אינה מסוגלת לפקח על עצמה.
גורמים בישראל טוענים כי האו"ם עורב בין שני דברים שונים לחלוטין: אלימות מינית שיטתית ומתואמת שחמאס ביצע ב-7 באוקטובר, כולל אונס, קטיעת איברים והתעללות מינית ב תוך טבח, לבין אירועים פרטניים הנטענים כנגד שומרים בבתי כלא. ראיות שנאספו מניצולים, עדים ובדיקות פורנזיות הצביעו על כך שמעשי חמאס לא היו פעולות של יחידים חריגים, אלא חלק ממדיניות מתואמת. לעומת זאת, ההאשמות כנגד גורמים ישראלים נוגעות לאירועים בודדים.
גורמים שביקרו את האו"ם ציינו כי ההחלטה אינה פוגעת רק בישראל, אלא גם מרוקנת מתוכן את רצינות הרשימה עצמה. השוואת פשעי חמאס לאירועים פרטניים בישראל מקטינה לדעתם את חומרת מעשי הטרור ומחלישה את האמינות של גופי האו"ם בכלל.
המחאה מול בניין האו"ם אמנם הסתיימה, אך ישראל צפויה להמשיך להפעיל לחץ דיפלומטי על רקע ההחלטה, כשהמתח בין ירושלים לניו יורק נותר גבוה מאוד.
יחסי ישראל והאו"ם נמצאים בשפל חריף, ומשלחות ישראליות צפויות להמשיך לתקוף את ההחלטה בפורומים בינלאומיים בשבועות הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה