שני עשורים ויותר אחרי שצה"ל גירש תושבים מארבעה יישובים בצפון השומרון, מכריז ראש מועצת שומרון יוסי דגן על "תכנית ההתחברות" - מהלך שמתיימר לשנות את פני הצפון מקצה לקצה. הכרזה על 18 יישובים חדשים, חלקם כבר מאושרים וחלקם ממתינים להחלטת ממשלה, וגרעיני משפחות שמתכננים לעלות לקרקע כבר בקיץ הקרוב.
לב התכנית הוא ארבעת היישובים שפונו בכוח ב-2005 במסגרת תכנית ההתנתקות של ממשלת שרון: חומש, שא-נור, גנים וכדים. גרעיני המשפחות לאותם יישובים כבר החלו לפעול בשטח. לצדם יוקמו 14 נקודות יישוב חדשות, בפריסה שנבנתה בחודשים האחרונים בשיתוף פעולה צמוד בין מועצת שומרון, תנועת אמנה, מנהלת ההתיישבות והחטיבה להתיישבות.
דגן, שגורש בעצמו מביתו בשא-נור לפני 21 שנה ופועל לביטול חוק ההתנתקות מאז ימי תנועת "חומש תחילה", ניסח את ההכרזה כניגוד מכוון ומוצהר. "תכנית ההתחברות היא ניגוד ישיר ומכוון למונח התנתקות", אמר. "היא מבהירה בצורה ברורה: מדינת ישראל סיימה עם תפיסת אוסלו, הגירוש והבריחה מהציונות והיהדות. מדינת ישראל חוזרת לערכים של בניית הארץ ואחדות העם, וזה מה שיביא את הביטחון מכאן בצפון השומרון לכל מדינת ישראל".
התכנית מקודמת בשותפות מלאה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כ"ץ. לפני כחודש, בטקס העלייה הרשמי לקרקע של שא-נור, אמר סמוטריץ': "אנחנו מבטלים את חרפת הגירוש, הורגים את רעיון המדינה הפלסטינית, ושבים ליישוב שא-נור. זה יום חג להתיישבות ויום חג למדינת ישראל". כ"ץ הוסיף מצדו כי הסדרתן של יותר מ-140 חוות ביהודה ושומרון בקרוב מהווה "צעד נוסף לחיזוק ההתיישבות והחלשת הניסיונות הפלסטיניים להתבסס באזור".
מי שמתאם את הגרעינים מטעם תנועת אמנה הוא מזכיר הארגון זאב חבר. התכנית בנויה על מתכונת שכבר הוכיחה עצמה בגדה - גיבוש גרעיני משפחות עוד לפני שהאישורים הרשמיים ניתנים, כך שעם פתיחת השער המשפטי, העלייה לקרקע יכולה להתרחש בתוך ימים ולא בתוך שנים. בחלק מהנקודות כבר מתוכנן תכנון מוסדות חינוך.
אחד הפרטים הבולטים בתכנית הוא הניסיון לשבור את הדפוס שלפיו ההתיישבות בשומרון היא עניין דתי בלבד. בין הנקודות המיועדות לציבור הכללי והחילוני נמצאים "מצפה ים" ו"אלוני שומרון". במועצה מדגישים כי השילוב בין בעלי כיפות לאנשים שאינם חובשי כיפה הוא "סימן ההיכר של האזור" - ניסיון להציג את ההתיישבות בצפון השומרון כפרויקט לאומי ולא כצעד אידאולוגי של מגזר אחד.
במקביל, חלק מהגרעינים מובלים על ידי אנשי מילואים ובוגרי מכינות קדם-צבאיות, וצפויות לקום שלוחות של מוסדות חינוך ותורניים מוכרים. בין אלה שלוחת ישיבת "בני דוד" מהיישוב עלי, שבראשה יעמוד הרב נריה בולאק, ומוסדות ישיבתיים קדם-צבאיים בראשות הרב חיים ברוך, הפעיל בטבריה, ברוכין ולוד.
ההכרזה הנוכחית היא פרי של שנים ולא של חודשים. היא קורמת עור וגידים מתוך "תכנית המרחב האסטרטגית" שדגן מוביל תחת השם "מיליון בשומרון" - חזון שהיה עד לא מזמן בגדר תיאוריה ועכשיו עובר, לפי המעורבים, לשלב של הכנות מעשיות בשטח, כולל תכנון תשתיות, מוסדות ומערכות קליטה.
חלק מהיישובים כבר קיבלו אישורים ממשלתיים, ואילו הקמת האחרים מותנית בהחלטות ממשלה שטרם התקבלו. המשמעות היא שהתכנית תלויה בהמשך הקואליציה הנוכחית ובקצב שבו הממשלה תקדם את ביטול חוק ההתנתקות - חוק שסמוטריץ' כבר הצהיר כי ביטולו הוא יעד מרכזי.
ההחלטות הממשלתיות הנדרשות לאישור שאר היישובים צפויות להגיע לדיון בחודשים הקרובים, כאשר חלק מהמשפחות כבר מתכוננות לעלות לנקודות הראשונות עוד בקיץ הזה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה