שני כתבי אישום במקביל נגד יועץ נתניהו אוריך

מכה כפולה ומכופלת: יונתן אוריך, יועצו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, צפוי להתמודד עם שני כתבי אישום פליליים נפרדים במקביל. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הכריזה אמש על כוונה להגיש נגדו כתב אישום בפרשת "הבילד", ועוד לפני שהדיו של ההחלטה יבש, נודע כי כתב האישום בפרשת "קטרגייט" יוגש בנפרד לחלוטין.

כתב האישום בפרשת "הבילד" כולל עבירות חמורות ביותר: מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מסירת ידיעה סודית, החזקת ידיעה סודית והשמדת ראיה. העונש המרבי על העבירה החמורה שבהן עומד על 20 שנות מאסר. ואוריך, שחזר לעבוד לצד נתניהו רק לפני כחודשיים לאחר שבתי המשפט סירבו להאריך את התנאים המגבילים שהוטלו עליו, מוצא עצמו כעת בפני שני חזיתות משפטיות בו-זמנית.

הסיבה הטקטית לפיצול בין שני כתבי האישום היא חישוב ראייתי של הפרקליטות: בתביעה מניחים כי אלי פלדשטיין, שהיה דוברו של נתניהו ואחד הנאשמים המרכזיים בפרשת "הבילד", יאלץ להעיד לטובת עצמו בבית המשפט. מתוך עדות זו, כך מעריכים בתביעה, צפוי פלדשטיין להפליל גם את אוריך. עם זאת, גורמים בפרקליטות מודים כי עדותו של פלדשטיין לבדה לא תספיק, ובידי המדינה קיימות ראיות תומכות נוספות.

ומה בדיוק מיוחס לאוריך? לפי הודעת היועמ"שית, אוריך פעל יחד עם פלדשטיין כדי להוציא ממערכות צה"ל מידע מודיעיני גולמי ומסווג בדרגת סודיות גבוהה ביותר, שהושג באמצעי מודיעיני סודי. חשיפת המידע, כך נטען, הייתה עלולה לסכן את ביטחון המדינה ואת חיי אדם. יתר על כן, הפרקליטות טוענת כי מטרת הוצאת המידע הייתה להטות את השיח הציבורי לטובת נתניהו, על רקע הזעם שפרץ בעקבות רצח ששת החטופים בשבי חמאס בחודש ספטמבר 2024: הירש גולדברג פולין, כרמל גת, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי ועדן ירושלמי.

במקביל נודע כי הפרקליטות מתכננת להחמיר גם את כתב האישום הקיים נגד פלדשטיין, ולייחס לו את ביצוע העבירה "בצוותא" עם אוריך. כמו כן התקבלה החלטה עקרונית להעמיד לדין גם את ישראל איינהורן, בעל חברת הייעוץ "פרספשן", שמסרב לשוב לישראל. לצדם נמצא ארי רוזנפלד, נגד במילואים בצה"ל שלפי החשד סיפק את המסמכים המסווגים. פרשת המסמכים נחשפה בסוף 2024, כשעלה החשד שמקורבים לנתניהו קיבלו חומרים מסווגים ללא הרשאה והדליפו אותם לעיתון הגרמני "בילד" בספטמבר 2024. המסמך שהגיע לעיתון הוצג לכאורה כאסטרטגיה של חמאס, בעוד הצנזורה הצבאית דחתה את פרסומו בישראל.

אוריך לא שתק. הוא הגיב להחלטה בציוץ עוקצני: "קטע שהיועמ"שית היוצאת ויתרה לי על הוצאה להורג". עורכי דינו, עמית חדד ונועה מילשטיין, תקפו את ההחלטה בחריפות: "ההחלטה שגויה ומנותקת מחומר הראיות, ששוללות את התזה של הפרקליטות ומרסקות את הטענות נגד אוריך מן היסוד". הם ציינו כי השופט הנשיא מנחם מזרחי, שמכיר את כל חומרי החקירה, "קבע שאין בדל ראייה לכך שאוריך היה מעורב בהדלפה". לדבריהם, "כמו בתיק הטרדת העד, שבו התברר שהעד לא הוטרד, גם התיק הזה ייסגר".

מנגד, גורם בכיר מאוד במערכת אכיפת החוק, המעורה בפרטי החקירה, הודה כי הפרקליטות צפויה להתקל בקושי משמעותי להוכיח בבית המשפט את הסעיף המרכזי של "כוונה לפגוע בביטחון המדינה". בפרקליטות עצמם הוציאו הבהרה לפיה ההחלטה על כתב האישום בגרסתו המלאה התקבלה על דעת כלל המשתתפים בדיונים המשפטיים, על בסיס טיוטה שהעביר פרקליט מחוז מרכז.

הפרשה מלבה מחלוקת ציבורית עזה. פרופ' משה כהן אליה, מומחה למשפט חוקתי ומייסד מכון "מסד הארץ", פרסם מאמר חריף שבו הוא תוקף את ההחלטות: "לא צריך להרשיע אדם כדי להרוס את חייו. מספיק לחקור אותו, לגרור אותו לבתי משפט, להכריח אותו להוציא מאות אלפי שקלים על עורכי דין, ולחיות במשך שנים תחת עננה ציבורית. גם אם יזוכה בסוף, המחיר כבר נגבה". לדבריו, הגשת כתב האישום נגד אוריך מהווה דוגמה לאכיפה בררנית, שכן מקרים רבים של הדלפת מסמכים ביטחוניים כלל לא נחקרו, ואם נחקרו, נסגרו בנסיבות תמוהות.

השלב הבא בפרשה הוא הליך השימוע, שבמסגרתו יוכל אוריך להשמיע את טענותיו בפני הפרקליטות לפני הגשת כתב האישום הרשמי. מדובר בהליך שעשוי להימשך חודשים, ובסיומו תחליט הפרקליטות האם להמשיך לבית המשפט.