בהרב-מיארה נכנעת: בית המשפט העליון דחה את עמדתה ואישר את גופמן לראש המוסד

בית המשפט העליון נתן את הטון בצורה שאין להתבלבל בה: השופטת רבקה פלדמן דחתה את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו להתחשב בלוח הזמנים שלו, לאחר שצוות ההגנה ביקש לתאם את מועד הדיון סביב טקס כניסת ראש המוסד החדש לתפקידו.

הבקשה הגיעה מטעם נתניהו ועוררה תגובה חדה מהשופטת פלדמן, שהבהירה כי בית המשפט הוא זה שקובע את לוח הזמנים - ולא ההפך. "כשיש עניינים ביטחוניים אנחנו מבטלים", אמרה פלדמן, "טקסים? שיתאימו את עצמם".

דבריה של השופטת מציבים גבול ברור: בית המשפט יגמיש את לוח הזמנים שלו כאשר מדובר בצרכים ביטחוניים אמיתיים, אבל אירועים טקסיים - גם אם מדובר בחילופי ראש המוסד - אינם מהווים עילה מספקת לדחיית דיון.

מדובר בדיוני המשפט המתנהל נגד נתניהו, שבמסגרתו מתגלעים מדי פעם מתחים בין צרכיו ולוח הזמנים של ראש הממשלה לבין מערכת בתי המשפט. במקרה הנוכחי בחרה השופטת פלדמן לא להיכנע לבקשה, ולהעביר מסר ברור לגבי סדרי העדיפויות.

הניסיון לתאם את הדיונים סביב אירוע פנים-ממשלתי כמו טקס חילופי ראשות המוסד הוא מהלך שנתקל בקיר. תגובת השופטת מדגישה כי בית המשפט לא מתכוון לדחות דיונים משפטיים בשל לוחות זמנים של אירועים טקסיים, יהיה מעמדם אשר יהיה.

ההחלטה מצטרפת לשורה של מתחים שנוצרו לאורך ההליך המשפטי סביב שאלת הזמינות של נתניהו ואופן ניהול הדיונים. עד כה בחר בית המשפט לא אחת להתגמש בנסיבות מסוימות, אך הפעם השופטת פלדמן בחרה לשרטט קו.

לא ידוע בשלב זה כיצד יסתדר לוח הזמנים בפועל - אם הטקס יוקדם, יידחה, או שנתניהו פשוט לא ישתתף בו. הדיון בבית המשפט צפוי להתנהל במועדו.

בית המשפט העליון דחה היום (שני) את העתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד, וסלל את הדרך לכניסתו הרשמית לתפקיד כבר מחר בבוקר. ההחלטה התקבלה ברוב דעות, בניגוד לעמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ולעמדת יו"ר ועדת גרוניס, שהתנגדו למינוי בתוקף.

תא"ל רומן גופמן בפעילות מבצעיתצילום: רומן גופמן

ההכרעה ניתנה על ידי השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, שקבעו כי לא נפל פגם בטוהר המידות של גופמן במידה שמצדיקה את פסילת המינוי. השופטת דפנה ברק-ארז הייתה בדעת מיעוט וסברה כי יש להוציא צו על-תנאי וצו ביניים לעיכוב המינוי, ולהשלים את הבדיקה בזימון עדים נוספים - אך הדגישה כי אין בדבריה כדי להטיל דופי בגופמן.

השאלה המשפטית שעמדה בפני השופטים הייתה האם החלטת הוועדה למינוי בכירים להכשיר את גופמן עומדת במתחם הסבירות, ובהתאם - האם החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות אותו היא החלטה שאינה בלתי סבירה באופן קיצוני. השופט גרוסקופף קבע בפסק דינו כי טענות על הפעלת קטין במודע או הטעיית גורמי צבא לא בוססו בראיות, וכי כשלים שהתרחשו ועליהם ננקט צעד משמעתי אינם נוגעים לטוהר המידות. השופט שטיין הצטרף למסקנה וציין כי במעשיו של גופמן לא נפל רבב, ומתח ביקורת על ההאשמות שהוטחו בו.

העתירות נגד המינוי הסתובבו סביב פרשת חקירתו ומעצרו של אורי אלמקייס, שהורשע בעבירות ביטחון לאחר שקיבל מידע מסווג. אלמקייס קיים קשר, בעת שהיה קטין, עם קצין מודיעין מאוגדת הבשן שנמצאה בפיקודו של גופמן. בלב המחלוקת עמדה השאלה האם גופמן ידע על הפעלתו של ערוץ טלגרם במבצע השפעה של אוגדה 210 שעמד בראשה, ואם ידע על כך - האם הסתיר זאת בשיחת הבירור שנערכה עמו.

בפני הוועדה עמדו שני מסמכים סותרים: תצהירו של תא"ל ג', רח"ט ההפעלה באמ"ן, שגיבה את גופמן וקבע שלא שיקר - ולצד זאת סיכום תשאול שנכתב בזמן אמת ב-2022, שהעלה חשש שגופמן לא דיבר אמת. לפי התצהיר, גופמן ביקש לוודא את טיב תשובתו מול פקודיו שהפעילו את ערוץ הטלגרם, אך תא"ל ג' הוא שאסר עליו לפנות אליהם מחשש לשיבוש חקירה. העדויות שהכשירו את גופמן בסופו של דבר היו של תא"ל ג' ושל אל"מ ג', מפקד המחב"ם.

היועמ"שית לא ויתרה עד הרגע האחרון. בחוות הדעת המשלימה שהגישה לבג"ץ כתבה כי הוועדה "כשלה בתפקידה", וכי גופמן ידע הן על הפעלת ערוץ הטלגרם והן על מעצרו של אלמקייס בשב"כ, ולמרות זאת לא מסר את המידע הזה כשנשאל. "הימנעותו של גופמן מלמסור את הידוע לו הובילה לפגיעה בחקר האמת ולפגיעה קשה בזכויותיו של אלמקייס", ציינה. בהרב-מיארה אף האשימה את חברי הוועדה עצמם: "קשה להשתחרר מהרושם שחלק מחברי הרוב גמרו בדעתם להכשיר את המינוי ויהי מה".

כבר בדיון הקודם בעתירות מתחו השופטים ביקורת על היועמ"שית, בציינם שהיא נסמכת על "השערות" ולא על "ראיות". עם זאת, קבעו אז כי עבודת הוועדה לקתה בחסר בכך שלא זימנה עדים מהותיים, וציוו עליה לשוב ולבחון את המינוי. אחרי אותה בחינה מחודשת נותרו העמדות כשהיו: חברי הוועדה קבעו שגופמן לא הפקיר את אלמקייס, ויו"ר הוועדה גרוניס התמיד בהתנגדותו. היום ההכרעה הסופית ניתנה לטובת גופמן.

במקביל להתנהלות המשפטית התקיים הערב טקס הפרידה של ראש המוסד היוצא דדי ברנע, שהזמין את גופמן להשתתף בו - על אף שפעל בעבר בנחרצות למנוע את מינויו. גופמן אישר הגעה. ברנע ניסה לבלום את המינוי בשלושה מסלולים: המלצה שלילית לראש הממשלה, פנייה לוועדה המייעצת, ואף שליחת מכתב סודי מאחורי גבו של נתניהו, שהשופטים סירבו לקבלו כראיה. גם נתניהו ביקש מבית המשפט לסיים מחר את עדותו במשפטו מוקדם יותר, כדי להשתתף בטקס חילופי ראשות המוסד, והשופטים הקציבו לו שעה לצורך כך.

בשעות הערב פרסמה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הודעה שבה הכריזה כי היא מכבדת את פסיקת בית המשפט העליון. בהודעת משרד הייעוץ המשפטי לממשלה נכתב: "הייעוץ המשפטי לממשלה בחן את קביעתו של הנשיא בדימוס גרוניס בעניין המינוי ואת הראיות בתיק באופן מקצועי וגיבש עמדה שמשקפת את האמת המקצועית שלו על בסיס התשתית העובדתית. עמדתנו נדחתה על ידי בית המשפט, ולמותר לציין שאנו מכבדים את פסיקת בית המשפט". ההודעה הסתיימה בנימה פייסנית: בהרב-מיארה הצהירה כי הייעוץ המשפטי לממשלה, והיא עצמה באופן אישי, יסייעו ככל הנדרש והניתן לגופמן בביצוע תפקידו - ואף אִחלה לו "הצלחה רבה בתפקיד".

טקס הכניסה לתפקיד של גופמן מתוכנן למחר בבוקר, ועם דחיית העתירות אין עוד מכשול משפטי שיכול לעצור אותו. פסק הדין המלא עם הנימוקים המפורטים פורסם בשעה 16:00.