מי שעבר אי פעם לדירה שכורה מכיר את הרגע הזה: פותחים את המדיח, מסתכלים פנימה, ומבינים שהדייר הקודם לא ממש הכיר את מושג הניקוי. כתמי אבנית לבנים, שכבות אפורות על הדפנות, ריח שלא ממש מזמין. הדברים לא נראים מסוכנים, אבל הם כן מספיקים כדי לגרום לכם להרגיש שהכלים שיוצאים משם לא ממש נקיים.
הבשורה הטובה היא שכתמי אבנית קשים נכנעים בדרך כלל בפני חומץ לבן רגיל, שנמצא בכל סופרמרקט ועולה בסביבות שמונה שקלים. שמים קערית קטנה עם כוס אחת של חומץ לבן על המדף העליון של המדיח הריק, מריצים תוכנית שטיפה חמה, וזהו. החומץ מתאדה בתוך המכשיר, פורק את שכבות הסיד ומפרק את הרובד הלבן שנצמד לדפנות, לזרועות ולמשאבות. חשוב להשתמש בחומץ לבן ולא בחומץ תפוחים - הוא חזק יותר ולא משאיר ריח.
המדיח שהגיע עם הדירה השכורה מכוסה אבנית - כך מנקים אותוצילום: אחרי מחזור החומץ, כדאי לעשות סיבוב שני עם חצי כוס סודה לשתייה שפשוט מפזרים על רצפת המדיח הריק ומריצים תוכנית קצרה. הסודה לשתייה מטפלת בריחות ומסיימת את העבודה שהחומץ התחיל, ומה שנשאר זה מדיח נקי ורענן. לא מריצים את שניהם יחד, כי הם מנטרלים אחד את השני ולא עושים כלום.
אם הכתמים עמוקים במיוחד, שווה לקנות בהום סנטר או בחנות ניקיון אבקת לימוד נגד אבנית שמיועדת למכונות כביסה ומדיחים. יש כאלה שמגיעות בשקיות חד פעמיות, מכניסים ישירות לתא הדטרגנט ומריצים. התוצאה בדרך כלל טובה מאוד גם על רסיסי אבנית שנראים כאילו הם שם משחר ההיסטוריה.
לפני שמריצים את מחזורי הניקוי, כדאי לבצע ניקוי ידני של מסנן המדיח. הוא נמצא בתחתית המכשיר, בדרך כלל מתפרק בקלות עם סיבוב קטן. שם מצטברים שאריות מזון, שומן ולכלוך שגם חומץ וגם סודה לא יגיעו אליהם בגל שטיפה. שוטפים אותו תחת מים חמים עם ספוג ישן ומחזירים למקומו. זה הצעד שרוב האנשים מדלגים עליו, ובדיוק בגללו המדיח ממשיך להריח גם אחרי הניקוי.
אחרי שהמדיח חזר לחיים, שווה לשמור על המצב עם תחזוקה קבועה קלה. פעם בחודש מריצים מחזור עם חומץ, ומנקים את המסנן כל שבועיים. זה מספיק כדי שלא תגיעו שוב למצב שבו צריך "חפירות ארכיאולוגיות" בתוך המכשיר. וכשתצאו מהדירה השכורה, הדייר הבא כבר יזכה למדיח שמכבד את עצמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה