פרקליטו של נתניהו נבחר למבקר: ח"כ העיד על "לחץ מטורף" לצלם

עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נבחר ב-4 ביוני 2026 לתפקיד מבקר המדינה בהצבעת הכנסת. הבחירה התסיסה בסערה פוליטית-משפטית שממשיכה לרחוש: טענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה, לחצים כבדים על חברי קואליציה, ועתירות לבג"ץ שכבר הוגשו. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, דחתה את הדרישה לבטל את הבחירות - אך הדרמה לא נגמרה.

צילום: נוצר באמצעות AI

ראבילו קיבל 61 קולות, לעומת 57 שזכה להם המתחרה הרציני, שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון. בסיבוב הראשון הוביל דווקא אלרון עם 60 קולות, ולא השיג את הרוב הדרוש של 61. בסיבוב השני התהפכה התמונה. ואת הסיבה לתהפוכה הזו מבקרים רבים לא מוכנים לקבל כלגיטימית.

לפי עדות בלעדית של חבר כנסת מסיעת הליכוד שסיפר את הדברים בפני מצלמות, הופעל על חברי הקואליציה "לחץ מטורף". "חבר כנסת שקרוב לראש הממשלה דיבר איתי ישירות בארבע עיניים ואמר לי: תכבד את ראש הממשלה, תשמח אותו. תצלם סרטון שלך מצביע לראבילו ותשלח לו. זה חשוב לו, זה הכבוד של ראש הממשלה ושל הקואליציה כולה. ברגע שמתחיל לחץ כזה, קשה מאוד לעמוד בו", סיפר אותו חבר כנסת. לפי ההערכות, לפחות חבר כנסת אחד ששינה את הצבעתו ממש ברגע האחרון - בלחץ ישיר - הוא שהכריע את הבחירה.

הסערה פרצה בגלוי כאשר חברי האופוזיציה טענו שמנהלת סיעת הליכוד, עליזה בראשי, הנחתה חברי קואליציה לצלם את הצבעתם מאחורי הפרגוד. הטענה הוכחשה. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה עצר את ההצבעה, התייעץ עם נציגי הצדדים, ולבסוף הכריז שמחדש את הסיבוב מראשיתו. הוא אמר מהדוכן ש"כל הנחיה לצלם את ההצבעה - אינה תקפה", אך הוסיף שאין איסור על חבר כנסת לצלם מרצונו החופשי. בפועל, תמונות של שרות ממשלה כגילה גמליאל ומאי גולן מחזיקות טלפונים בזמן ההצבעה הופצו ברשת.

זו בדיוק הנקודה שמרכזת את המחלוקת המשפטית. חוק יסוד: מבקר המדינה קובע מפורשות כי הבחירה תיערך "בהצבעה חשאית". פרופ' אמנון רובינשטיין וד"ר רענן הר-זהב כתבו בספרם על החוק שהחשאיות אינה זכות של הבוחר אלא "חובה שאין להשתחרר ממנה". גם פסיקה של בית המשפט המחוזי בחיפה שניתנה לפני למעלה מעשור קבעה שצילום בזמן ההצבעה הוא "פגם מהותי בטוהר הבחירות" - גם אם לא ניתן להוכיח שנמסרה הוראה מפורשת. לפי הפרשנות הזו, האמירה של יו"ר הכנסת שמדובר ב"זכותם" של חברי הכנסת לצלם - פשוט שגויה מבחינה משפטית.

היועצת המשפטית לכנסת שיגרה מכתב תשובה רשמי ודחתה את הדרישה לבטל את הבחירות. אפיק קבעה שהחלטת יו"ר הכנסת אינה נוגדת את הדין, שלהסכמות הפוליטיות שהושגו בין הצדדים יש משקל מכריע, ושהפער בתוצאות בין שני סבבי ההצבעה אינו מעיד בהכרח על השפעה פסולה. היא ציינת גם שנציגי האופוזיציה שנכחו במליאה לא הביעו הסתייגות כאשר חודשה ההצבעה. המכתב, שנשלח בתשובה לעו"ד עודד גזית, סוגר את הפרק מבחינת הכנסת. אבל בגץ פתוח.

התנועה לאיכות השלטון וסיעת יש עתיד הודיעו כבר בלילה שיעתרו לבג"ץ. "מינוי פרקליטו האישי של ראש הממשלה לתפקיד שאמון על הביקורת על ראש הממשלה עצמו הוא ניגוד עניינים חריף", נכתב בהודעת התנועה. אלרון, מצידו, הבהיר בשיחות סגורות שהבחירות "פסולות" ושהצבעה "לא הייתה חשאית". הוא לא יגיש עתירה עצמאית לבג"ץ, אך אמר שישתף פעולה עם העתירות שיוגשו בכל מקרה על ידי גורמים אחרים.

מדוע נלחם נתניהו בנחישות כזו על המינוי הזה? לא רק מפני שמדובר בעורך דינו האישי. למבקר המדינה יש סמכות לפקח על הצהרות ההון של נבחרי הציבור - וראבילו יצטרך להכריע בנוגע ל-2 מיליון השקלים שנתניהו קיבל מהמיליארדר ספנסר פרטרידג' כהלוואה, ולקבוע כיצד יוחזר הכסף בהתאם לפסיקת בג"ץ. המבקר גם ממנה את חברי ועדת ההיתרים - הגוף שמאשר חריגות מכללי טוהר המידות, שכהונתה הנוכחית מסתיימת בספטמבר. ובידי המבקר שמונה דוחות על אירועי 7 באוקטובר שטרם פורסמו, חלקם עוסקים ישירות בתפקוד הממשלה.

בינתיים, ראבילו לא מחכה לתוצאות בבג"ץ. הוא הגיע כבר למחרת הבחירה לפגישת חפיפה ראשונה עם המבקר היוצא מתניהו אנגלמן בלשכתו בירושלים. אנגלמן ניצל את ההזדמנות לסקור שבע שנות כהונה: "פרסמנו למעלה מ-600 דוחות, ביניהם כ-50 דוחות חרבות ברזל שכללו גם הטלת אחריות אישית על כלל הדרגים", אמר. ראבילו צפוי להישבע על דוכן מליאת הכנסת ב-1 ביולי 2026, ולהפוך למבקר המדינה העשירי מאז קום המדינה. אלרון, בינתיים, ביטל את השתתפותו בכנס לציון 75 שנה לעליית יהודי עיראק שארגנו חברי כנסת מהקואליציה.

שעון החול המשפטי מתקתק: אם בג"ץ יחליט להתערב ולפסול את ההליך, ישראל תמצא את עצמה בסיבוב בחירות שלישי לתפקיד - ובמרכזה שאלה שהמערכת כולה העדיפה שלא לשאול: האם ניתן למנות פרקליטו האישי של ראש הממשלה לגוף האמון על ביקורת ראש הממשלה.