האינפלציה בארה"ב מזנקת, טראמפ מגיב: "אני אוהב את זה"

בשעה שמטוסי קרב אמריקניים טסו מעל איראן ו-49 טילי טומהוק פגעו ביעדים בדרומה, בחר הנשיא דונלד טראמפ להפתיע את אמריקה בהצהרה אחרת לגמרי. כשנשאל בבית הלבן על נתוני האינפלציה החדשים שהראו זינוק של 4.2% - השיא הגבוה ביותר בשלוש שנים - הגיב טראמפ בהתלהבות מוחלטת: "לא, אני אוהב את זה. אתה יודע מה אני באמת אוהב? אני אוהב את האינפלציה".

צילום: נוצר באמצעות AI

ארבע המילים האלה הדהימו את העיתונאים בחדר, ובתוך דקות הפכו לנשק פוליטי בידי האופוזיציה הדמוקרטית. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, פרסם מיד ברשת החברתית: "טראמפ אמר 'אני אוהב את האינפלציה' - בפומבי, מול כל אמריקה. בוז שלו לכם אין גבולות". מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים, הקים ג'פריס, הוסיף ש"מצאנו סוף סוף משהו שטראמפ אוהב כמו שהוא אוהב את עצמו".

טראמפ ניסה לאחר מכן להבהיר את דבריו. לפי גורם בבית הלבן, הנשיא התכוון שהאינפלציה נמוכה מהתחזיות המוקדמות, בהתחשב במלחמה מול איראן. טראמפ עצמו טען כי הכלכלה האמריקאית נמצאת "בשיאה", ושהאינפלציה "תיפול כמו אבן" לאחר סיום הלחימה. "הדמוקרטים והתקשורת המזויפת הוציאו את דברי הנשיא מהקשרם", אמר דובר הבית הלבן קוש דסאי.

אלא שהמספרים אינם מחכים לסיבות. לפי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה, מחיר גלון בנזין רגיל עומד כיום על 4.15 דולר בממוצע - לעומת 2.98 דולר בלבד בסוף פברואר. מחירי חוזי הנפט מסוג ברנט טיפסו ל-94.58 דולר לחבית, והנפט האמריקאי מסוג WTI עלה ל-91.74 דולר. מלאי הנפט האמריקאי ירד בשבוע שעבר ב-7.2 מיליון חביות. כלכלנים מזהירים שגם אם הלחימה תסתיים מהר, ייתכן שיחלפו שנים עד ששוק הנפט יחזור לשגרה, ועד שנת 2027 כדי שזרימת הסחורות דרך מצר הורמוז תתנרמל לחלוטין.

טראמפ הציע הסבר אחד למה שלדעתו מרסן את עליית המחירים: מבצע צבאי חשאי שלטענתו כבר פעל. "אני מודיע על כך לראשונה היום, אבל הוצאנו מיליוני חביות נפט, מיליוני חביות בכל לילה", אמר, ותיאר כיצד יותר מ-100 מיליון חביות ו-200 ספינות מסחריות חצו את מצר הורמוז במסגרת המשימה. השווקים לא שוכנעו: חוזי הנפט האמריקאי קפצו כ-4% ביום רביעי בצהריים, לאחר ההצהרה.

בלילה שבין רביעי לחמישי ביצע פיקוד המרכז האמריקאי גל נוסף של תקיפות בתוך איראן. בהנחיית טראמפ ישירות, כוחות חיל האוויר, חיל הים וחיל הנחתים שיגרו חימושים מדויקים נגד מערכות מעקב צבאיות, אתרי הגנה אווירית ומרכזי פיקוד ושליטה בדרום איראן, ובהם נמל סיריק ומפעל פטרוכימי בעסלויה. פיצוצים נשמעו בבנדר עבאס, מינאב, ואיים קשם והנגאם. הפעילות נמשכה כארבע שעות, לפי הדיווחים. לפי טראמפ, שוגרו בלילה זה 49 טילי טומהוק, חלקם מהמשחתת האמריקאית - ופיקוד המרכז פרסם תיעוד וידאו של השיגורים. ההיקף הגאוגרפי של התקיפות היה רחב יותר מהלילה הקודם: בנוסף לדרום איראן, דווח הפעם גם על תקיפות באזור כרג', ממערב לטהרן, ועל פגיעה במפעל פטרוכימי באסלויה - מתקן שלפי הדיווחים אחראי על כ-50 אחוז מהייצור הפטרוכימי של איראן, אם כי הצד האיראני הכחיש זאת.

טראמפ הצהיר בריאיון לרשת פוקס כי שוחח ישירות עם גורמים איראניים שביקשו ממנו להפסיק את ההפצצות - "המטוסים כבר היו באוויר, הם ביקשו שנפסיק לתקוף". התקשורת האיראנית הכחישה כי שיחה כזו התקיימה. בד בבד, שיגר טראמפ איום מפורש: "אם איראן לא תחתום על ההסכם - נפציץ להם את הצורה". שר ההגנה פיט הגסת', שהשתתף בדיון המלחמה בבית הלבן באמצעות שיחת וידאו, ניסח זאת ביעילות: "אם נצטרך לנהל משא ומתן באמצעות פצצות - ננהל משא ומתן באמצעות פצצות".

האיראנים הגיבו בחריפות. משמרות המהפכה הכריזו על סגירה מוחלטת של מצר הורמוז - "כל כלי שיט שינסה לעבור יותקף" - ודיווחו על תקיפת בסיסים אמריקאיים בכוויית ובבחריין, שם הופעלו אזעקות. בנוסף, שיגרה איראן טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר מטרות אמריקאיות גם בירדן - זה הפעם השנייה ברציפות שמדינות המפרץ וירדן נמצאות בטווח האש האיראני. כווית סגרה את מרחב האוויר שלה מבלי לפרט על נזקים, ושגרירות ארצות הברית בעמאן הנפיקה התרעה לאזרחים, אך ירדן לא אישרה רשמית כי הותקפה. הצבא האמריקאי הכחיש שהמצר סגור ואמר שהתנועה הימית ממשיכה כרגיל, וכן דחה את הטענות על תקיפת ספינות מלחמה אמריקאיות כ"בלתי מבוססות". ישראל, ציין טראמפ, לא השתתפה בתקיפות - אך צה"ל ומערכות הביטחון הועלו לכוננות עליונה לקראת תגובה איראנית אפשרית.

ברקע הדיפלומטי, משלחת קטארית שהגיעה לטהרן כדי לתווך עזבה את איראן מבלי שהושגה כל התקדמות, לפי הדיווחים. בוושינגטון עצמה נפתחה חזית נוספת: פרסומים אמריקאיים חשפו כי סוכנות המודיעין של הפנטגון העלתה את הערכת האיום מצד ישראל לרמה "קריטית", הגבוהה ביותר, בחשש שישראל ניסתה לאסוף מידע על הדיונים הפנימיים בוושינגטון לגבי איראן. ישראל הכחישה בתוקף. הפרסום עצמו מתפרש כאיתות ברור מהפנטגון: הקרבה לטראמפ אינה מעניקה לירושלים גישה בלתי מוגבלת לחדרי הדיונים, וקל וחומר לא זכות וטו על המדיניות האמריקאית מול איראן.

הפדרל ריזרב צפוי להשאיר את הריבית בטווח של 3.5%-3.75% בהחלטתו הקרובה, אך ממשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. השאלה שנותרת פתוחה: האם לחץ צבאי כבד יספיק כדי לגרום לאיראן לחתום על הסכם ולהוריד את מחירי האנרגיה - או שטראמפ יגלה שהאינפלציה שהצהיר שהוא אוהב אותה הפכה לבעיה הפוליטית המסוכנת ביותר שלו לקראת בחירות אמצע הקדנציה.