טראמפ הכריז על הסכם עם איראן - צבאו היה שלוש שעות מתקיפה

הצבא האמריקני היה במרחק של שלוש שעות בלבד מתקיפה מאסיבית בתוך איראן, כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז ברגע האחרון על ביטול המבצע - כך חשפו שני בכירים אמריקניים המעורים בנושא. ספינות חיל הים כבר שינו את מסלוליהן, התחמושת הייתה מוכנה, והפקודה ניתנה. ואז בא הציוץ.

לפי הדיווחים, טראמפ הורה לצבא להיערך לתקיפות ביום חמישי בלילה. אנשי הצבא התחילו לתכנן את המהלך הספציפי לאותו ערב רק אחרי שטראמפ פרסם בבוקר פוסט מאיים, שבו כתב כי ארצות הברית תכה את איראן "בעוצמה רבה הלילה". אלא שלפי הבכירים, שר ההגנה פיט הגסת' הבהיר שהוא מעוניין ביעדים שונים מאלו שהוצגו לו בשבועות האחרונים. ההכנות המבצעיות זינקו קדימה - ואז הכל נעצר.

הדרגים הצבאיים, כך נמסר, הופתעו מהכרזת הביטול אפילו יותר מאשר הופתעו מהאיומים על תקיפות ענק. הציוץ של טראמפ ברשתות החברתיות על פריצת דרך מדינית ביטל בפועל את הפקודה המבצעית, בלי שהצבא קיבל כל הודעה מוקדמת. הביטול הגיע לאחר שטראמפ נפגש עם שר ההגנה ועם יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין.

מה בדיוק גרם לפניית הפרסה? טראמפ הכריז כי הושגה "פריצת דרך" במגעים עם טהרן, וכי כל הצדדים אישרו את ההסכם "ברעיון ובפרטים" - בהם ארצות הברית, ישראל, סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר ומדינות נוספות במזרח התיכון. "המלחמה עם איראן הסתיימה היום", הכריז הנשיא. הוא אף הוסיף כי טקס החתימה עשוי להתקיים כבר בסוף השבוע באירופה, עם השתתפות סגן הנשיא ג'יי.די. ונס. לפי דיווחים, ארבעה מטוסי תובלה אמריקניים כבר המריאו לאירופה עם ציוד לקראת האפשרות הזאת.

טראמפ הוסיף כי בין הגורמים שאישרו לכאורה את ההסכם נמנות, בנוסף לארצות הברית וישראל, גם טורקיה, פקיסטן, בחריין, כווית, ירדן ומצרים. הוא תיאר את ההסדר כ"מזכר הבנות חזק מאוד", אך הודה כי הוא "קצת רעיוני" בשלב זה. טראמפ טען כי המנהיג העליון של איראן תומך בהסדר ומסכים "עקרונית" לאפשר לארצות הברית לאבטח חומרים גרעיניים ולוותר על שאיפות גרעיניות.

פרטי ההסכם המסתמן, המכונה "הסכם איסלמבאד", שפורסמו בדיווחים שונים מעלים תמונה מורכבת. לפי הדיווחים, מדובר במזכר הבנות שיאריך את הפסקת האש ב-60 ימים נוספים ויפתח משא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית. בין הסעיפים: פתיחה מיידית של מצר הורמוז לתנועה חופשית ללא אגרות, הקלות בסנקציות שיאפשרו לאיראן למכור נפט בתקופה ראשונית, ומחויבות איראנית שלא להשיג נשק גרעיני. האורניום המועשר ב-60% יידולל בתוך איראן עצמה תחת פיקוח של פקחי האו"ם. נושאי הגרעין המפורטים יישארו לשלב הבא, אחרי החתימה על המזכר.

נקודת מחלוקת מרכזית שנותרה פתוחה היא גורל הכספים האיראניים המוקפאים בחו"ל. טהרן דורשת לקבל חלק מהם מיד עם החתימה, ואילו וושינגטון מתעקשת על שחרור מדורג. קטאר, שמשמשת כמתווכת מרכזית, פועלת למצוא מנגנון שיאפשר לאיראן להשתמש בחלק מהכספים לצרכים הומניטריים - רכישת מזון ותרופות - מבלי לבייש את טראמפ.

בטהרן לא מיהרו לאשר את האופטימיות. דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאעי הבהיר בטלוויזיה הממלכתית כי "שום דבר לא הושלם" לסיום העימות. גם משרד החוץ האיראני הוסיף כי המזכר "כמעט סופי", אך ציין שהמתווכות פועלות לגשר על פערים שנותרו. האיראנים אישרו שמתווכים פעילים ושרוב הסעיפים גובשו, אך טענו שוושינגטון ביקשה להוסיף דרישות חדשות ברגע האחרון. את דבריו של טראמפ על מועד ומקום החתימה הגדירו הגורמים בטהרן כ"השערות תקשורתיות". בינתיים, האיום האיראני על מצר הורמוז לא הוסר.

הכחשת טהרן הייתה חדה עוד יותר ברמות נוספות. גוף המשמרות המהפכניות הוסיף כי "פקידים איראניים לא אישרו שום עסקה כזו", ואילו חבר פרלמנט בכיר, אבראהים רזאי, הזהיר כי "ההסתברות שטראמפ מתנהג בצורה מטעה היא גבוהה" - וקרא לאיראן להמשיך בלחימה.

ישראל הופתעה מההודעה. בירושלים הבהירו כי אינם מכירים בהגעה להסכם, ולפי דיווחים ישראל אף לא הייתה מעורבת ישירות בגיבוש המזכר - ורק ניסתה לאסוף מידע דרך גורמים מקורבים לממשל האמריקני. ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם טראמפ בליל חמישי, אך ההכרזה האמריקנית הפתיעה אותו. לשכת ראש הממשלה הבהירה כי ישראל מצפה שכל הסכם סופי יכלול הוצאת האורניום המועשר, פירוק תשתיות ההעשרה, הגבלת ייצור הטילים, והפסקת התמיכה האיראנית בשלוחות הטרור.

יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, פירש את נוסח הודעת נתניהו בחדות: "ראיתי את הודעת ראש הממשלה שמסמנת חוסר שביעות רצון. 'אנחנו סומכים על טראמפ שיעמוד במחויבויות שלו' - אנחנו מסייגים כרגע את הדברים כי אנחנו עוד לא יודעים איך יראה ההסכם הסופי". דיין הוסיף קריאה פוליטית על המניע האמריקאי: "טראמפ איבד את החשק לחזור ללחימה ממזמן. הוא עבר פאזה לנושא שלום עולמי, הוא ירצה להוכיח באותות ומופתים כי הוא נשיא השלום".

מאחורי הקלעים נחשפו פרטים על השיחה בין נתניהו לטראמפ ועל עמדתו הנחרצת של ראש הממשלה. במהלך ישיבת הקבינט ביום שני בערב סיפר נתניהו לשרים כי טראמפ שאל אותו: "הרגו לכם אנשים?" ונתניהו השיב: "לא הרגו. אני לא מוכן לקבל את המשוואה שרק אם הורגים אנחנו מגיבים. אם תוקפים לתוך השטח של ישראל, אני מגיב ותוקף". ראש הממשלה הוסיף כי אמר לטראמפ: "אני מאוד מבין את הרצון שלו, אבל אני חושב שלא יהיה הסכם, ואנחנו לא נהיה קורבן של ההסכם הזה". על הטענות כי ישראל הפכה מדינת חסות של ארה"ב השיב נתניהו בחדות: "אנחנו לא כפופים לאמריקנים, אנחנו בני ברית שלהם. כשיש לך שותף, אתה מתנהג איתו כמו שותף. אנחנו לא עובדים נגדם, אלא איתם".

בצמרת הביטחונית הישראלית הבהירו במקביל כי ישראל ערוכה למערכה עצימה נגד איראן גם ללא השתתפות אמריקאית. הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, אמר לשרים: "יכולנו לתקוף יותר חזק באיראן. אנחנו ערוכים לגל תקיפה משמעותי ועצים, יש לנו אורך נשימה למערכה עצימה לבד מול איראן, אבל כמובן שאנחנו מעדיפים לעשות את זה עם השותף". זמיר הדגיש כי שימור הברית עם ארה"ב הוא יעד אסטרטגי בפני עצמו. ראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר, ציין בפני השרים כי חיזבאללה נמצא כיום "יותר במנוסה מאשר בכל סיטואציה אחרת", והוסיף כי "נוצר היפוך" במציאות - חיזבאללה נבנה לתקוף את ישראל אם תתקוף את איראן, אך כעת איראן היא זו שתוקפת כדי להגן עליו.

גם בעולם לקחו את הודעת טראמפ בעירבון מוגבל. ב"ניו יורק טיימס" אפילו לא הוצג הנושא ככותרת ראשית, והוא שובץ מתחת לדיווח על הנפקה של חברת SpaceX, תחת הכותרת: "טראמפ שוב טוען שהסכם עם איראן קרוב, אחרי שחזר בו מאיומי התקיפות". ב"גרדיאן" הבריטי כתבו כי "טהרן אומרת שאין החלטה סופית", וברשת ה-BBC הדגישו ש"שום דבר לא הושלם". עיתון לבנוני המזוהה עם חיזבאללה טען מנגד כי ההסכם כולל גם את לבנון, ולפיו ישראל תיסוג בלוח זמנים מהיר, תפסיק את פעולות ההרס ותשחרר אסירים לבנונים. בירושלים לא אישרו טענות אלה. גם איום טראמפ על האי ח'ארג' - הנמל שדרכו עוברים למעלה מ-90% מיצוא הנפט האיראני - הוחרג מתוכניות התקיפה, למרות הצהרותיו הפומביות.

הרקע הכלכלי נותן הסבר נוסף לדחיפות האמריקאית. מנהלים בתעשיית האנרגיה האמריקאית הזהירו את הבית הלבן כי מאגרי הנפט האסטרטגיים מתרוקנים בקצב מסכן, וכי יולי עשוי להיות "נקודת הכאב" שבה מחירי האנרגיה יאמירו בצורה חריפה. חסימת מיצר הורמוז חנקה אספקה מרכזית של נפט עולמי, ומחירי הדלק בארצות הברית כבר עלו בחדות מאז תחילת הלחימה. הבנק העולמי פרסם הערכה כי הצמיחה הגלובלית עלולה לצנוח ל-1.3% בשנת 2026 אם יימשכו השיבושים באספקת האנרגיה.

בשעות הקרובות צפויה להתבהר התמונה, כשהכל תלוי בשאלה אחת: האם טהרן תאשר את ההסכם - או שטראמפ יחזור לאיים.