כוחות מיוחדים בלב איראן: טראמפ עצר מבצע להחרמת האורניום

ממשל טראמפ הגיע לשלב מתקדם של תכנון מבצע קרקעי לחדירה לשטח איראן ותפיסת מאגרי האורניום המועשר שברשות טהרן - ובסוף עצר. הנשיא דונלד טראמפ הורה לבלום את התוכנית לאחר שקיבל הערכה מפורטת מראש המטה המשותף, ובה אזהרות ברורות על הסיכונים הגבוהים הכרוכים במהלך כזה.

צילום: נוצר באמצעות AI

על פי הדיווחים, גנרל דן קיין, יושב ראש המטה הכלל-צבאי האמריקני, נסע במיוחד מישיבת נאט"ו בבריסל לטמפה שבפלורידה ב-19 במאי, כדי לתדרך את הנשיא על פרטי התוכנית. עצם הנסיעה הדחופה מרחק כזה מלמדת עד כמה התוכנית הייתה קרובה לאישור. לאחר שהאזין לתדריך, בחר טראמפ שלא לאשר את המבצע.

גורם הכיר בנושא אמר כי התוכנית כללה "סיכונים רבים", ובהם אפשרות של תגובת נקם חריפה מצד הרפובליקה האיסלאמית. בנוסף נשקלו ההשפעות על היחסים בין ארה"ב לאיראן ועל הכלכלה העולמית, שניהם פקטורים שהטו את הכף לכיוון עצירה. דובר המטה הכלל-צבאי הציג לשאלות בנושא - וסירב להגיב.

מפקדים בצבא הגדירו את המבצע כבעל רמת סיכון "גבוהה עד קיצונית" עבור הכוחות שהיו יוצאים לשטח - גם אם היה מסתיים בהצלחה. במוקד התשומות עומדים 970 הקילוגרמים של אורניום מועשר שמחזיקה איראן. המשימה לא הוסרה לחלוטין מהשולחן, אך טראמפ הוזהר כי המבצע עלול להוביל לתגובה איראנית קשה במיוחד, להסלמה רחבה ולנפגעים אמריקניים במספרים גבוהים.

במקביל, צבא ארה"ב נערך לתרחיש אחר לגמרי: לא כיבוש בכוח, אלא פינוי מוסכם במסגרת הסכם. על פי הדיווחים, בפנטגון נדונה אפשרות שכוחות אמריקניים יפרסו בכמה מדינות באזור כחלק ממבצע תגובה מהיר. התוכנית כללה צוותים מיוחדים של משרד האנרגיה האמריקני - שתפקידם לאתר, לאבטח ולהסיר את מאגרי האורניום המועשר מהמדינה - לצד כוחות מיוחדים ויחידות המתמחות בטיפול בנשק להשמדה המונית וחומרים גרעיניים מסוכנים.

לפי הגורמים, הדיונים בפנטגון על רעיון דומה החלו עוד לפני שמטוס F-15E אמריקני הופל באפריל האחרון - כלומר מדובר בתהליך תכנוני שנמשך חודשים. עם זאת הודגש בבירור כי הדיונים אינם מעידים על החלטה לצאת למבצע, אלא הם חלק מהערכות שגרתית של הצבא לתרחישים שונים.

במקביל למהלכים הצבאיים, מתגבשת גם התמונה הדיפלומטית. בכיר בממשל מסר בתדרוך לכתבים כי במסגרת תנאי ההסכם האפשרי בין וושינגטון לטהרן, האורניום המועשר של איראן "יושמד תחילה באתר עצמו, ולאחר מכן יוצא אל מחוץ למדינה". כלומר, לא מדובר בהעברה גולמית של חומר גרעיני, אלא בהשמדה מוקדמת במקום ורק אז פינוי.

על פי גורמים בממשל, מיד לאחר החתימה המתוכננת על מזכר ההבנות ייפתח חלון של 60 ימים למשא ומתן טכני, שבו ייקבע המנגנון המדויק לביצוע ההסכם. ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף פרסם בשישי כי טקסט ההסכם גובש על ידי שני הצדדים.

ההסכם המתגבש כולל, על פי הדיווחים, גם מרכיבים נוספים מעבר לגרעין: פתיחה מחדש של מצר הורמוז והסרת המצור האמריקני על הנמלים האיראניים. בנוסף, איראן מתחייבת במסגרת ההסכם לעולם לא לפתח נשק גרעיני.

אולם לא הכל חלק. שר החוץ האיראני הציב תנאים קשים שוושינגטון לא ממהרת לקבל. איראן דורשת נסיגת כוחות ישראל מלבנון כחלק ממזכר ההבנות, ומתעקשת שמצר הורמוז ייפתח מחדש תחת ניהול איראני. "לעולם לא נוותר על חיזבאללה", אמר שר החוץ האיראני, "סיום המלחמה יכלול גם את לבנון ושאר החזיתות". ארצות הברית דחתה שוב ושוב את הדרישה לניהול איראני של מצר הורמוז.

כעת עיניים נשואות ל-60 הימים הקרובים: אם ייחתם מזכר ההבנות, יתחיל שלב המשא ומתן הטכני שיקבע כיצד ייושם בפועל פירוק תכנית הגרעין האיראנית - ואם יתקל בסחבת, שאלת המבצע הצבאי עשויה לחזור לשולחן.