גפני מאיים על הקואליציה: "אם חוק המעונות לא יעלה - לא נצביע"

משבר חריף פרץ הבוקר בתוך הקואליציה, לאחר שנציגי הקואליציה הודיעו לסיעות החרדיות כי חוק המעונות לא יעלה כיום להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הסיבה הרשמית: חשש מביקורת ציבורית חריפה וחוסר רוב בריא בקואליציה. התגובה מצד החרדים לא איחרה לבוא.

יו"ר דגל התורה, משה גפני, הכריז בפומבי: "אם אין רוב לחוק הזה, אין רוב לשום דבר אחר. אם לא מביאים אותו להצבעה, אפשר לסגור את המליאה. אנחנו לא נצביע עם הקואליציה." לא מדובר באיום ערטילאי. ביהדות התורה מימשו חלקית את הכוונה בפועל, כשהודיעו שחוק ועדת החקירה הלא ממלכתית לא יזכה לתמיכתם, ובמקביל עצרו גם את קידום חוק השידורים, בשל חשש ששידורי השבת של היישומון הממשלתי ייממנו תכנים בעייתיים.

בנוגע לחוק השידורים, החרדים מציגים נימוק נוסף: חשש ממשי משידור תכנים פורנוגרפיים במימון המדינה ובשבת. מבחינתם, אין מדובר בשאלה פוליטית אלא בשאלה דתית בסיסית שאינה נתונה לפשרות. ובמקביל, הם הודיעו מפורשות שיחסמו גם את חוק ועדת החקירה, שהממשלה מעוניינת בו כדי לאפשר הקמת ועדת חקירה בהרכב פוליטי - וכעת, בלי גיבוי חרדי, אין לו סיכוי לעבור.

מה שעומד על הפרק הוא ניסיון חרדי לחדש את סבסוד המעונות לאברכים צעירים שקיבלו צווי גיוס. הצעת החוק, שנועדה להרחיב את הסבסוד הממשלתי למעונות יום ולגני ילדים ויזם גפני יחד עם קבוצת חברי כנסת, קובעת כי לצורך בחינת הזכאות לקבלה למעון יום ולסבסוד שכר הלימוד, לא יובא בחשבון מצבו התעסוקתי של ההורה אם הוא לומד בישיבה או במוסד להשכלה גבוהה. יצוין כי מבחן ההכנסה לנפש עדיין ישאר בתוקף.

בתוך יהדות התורה רוצים ללכת עוד רחוק יותר. יו"ר סיעת יהדות התורה בכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב, דרש בוועדת הכספים בשבוע שעבר לנסח את החוק כך שהזכאות תיקבע לפי עבודת האם בלבד, ללא קשר למעמד האב. בסיעה מבהירים שלא יסתפקו בנוסח עמום שעלול להשאיר פרצות פרשניות. המטרה המוצהרת הייתה להגיע לקריאה שנייה ושלישית בתוך כשבועיים, לפני שהכנסת תפגע.

ברקע המשבר מסתמנת גם תחרות פנים-קואליציונית שפרצה בגלוי. השר בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית, טען כי השינויים בחוק המעונות, ובהם תוספת של סעיף המעניק עדיפות למשרתים במילואים, נעשו בעקבות דרישתו. גפני לא ויתר: "הניסיון הנואש של סמוטריץ' לקושש קולות באמצעות הצגת הישג שכבר קיים שנים רבות הוא מגוחך ומנותק מהמציאות." גם יו"ר ש"ס אריה דרעי הצטרף למתקפה, וסביבתו מסרה כי שקל אפילו להוריד את אחוז החסימה כדי "לחסוך למדינה מיליארדים ולהניח לנו מהקנטות המיותרות."

האצבע המאשימה של החרדים מכוונת ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו. גורמים ביהדות התורה אמרו בחריפות: "נתניהו איבד שליטה בסיעות הקואליציה, לא יודע ליישר את חברי מפלגתו של סמוטריץ' או את חברי הליכוד. סיפרו לו שהחוק עושה נזק ציבורי אז הוא מוותר על הגוש." מדובר בניסוח שפוגע בדיוק בנקודת הכאב של נתניהו, שהגדיר בעצמו בעבר את המפלגות החרדיות כ"שותפות הטבעיות" של הליכוד.

חשוב להבין את ההקשר הרחב יותר. לפני שבוע עבר בכנסת חוק יסוד לימוד התורה בקריאה טרומית, בהצבעה של 56 חברי כנסת בעד מול 43 נגד, תוך מהומה קשה במליאה. חוק המעונות עצמו עבר קריאה טרומית בהצבעה זהה. כעת, כשהקואליציה נסוגה מהמשך הקידום, החרדים קוראים לכך בשם: ויתור חד-צדדי תחת לחץ ציבורי, שהם סבורים שנובע מהתארגנות של האופוזיציה והתקשורת ולא ממחסור אמיתי בתמיכה.

לתמונה יש גם פן משפטי שאינו פחות בעייתי. ההערכה בשדה הפוליטי והמשפטי היא כי בית המשפט העליון לא יאפשר את סבסוד המעונות גם לאחר חקיקת החוק, כל עוד לא יעמוד בתוקף חוק סדור שיסדיר את מעמד לומדי התורה. כלומר, גם אם החרדים ינצחו בקרב הפרלמנטרי, ייתכן שיפסידו בבגץ.

נכון לשעות הבוקר, עדיין לא ברור אם הצבעות הצהריים בכנסת יתקיימו כסדרן, אם הנהגת הקואליציה תמצא פשרה שתרכך את זעם החרדים, ואם חוק המעונות יעלה בסופו של דבר להצבעה עוד היום או ידחה לסבב חקיקה הבא.