השופט אלרון דורש להקפיא את מינוי המבקר: "ההצבעה השנייה פסולה"

השופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון הגיש היום (שני) תגובה לבית המשפט במסגרת העתירות שהוגשו נגד מינויו של מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. אלרון טוען בתגובתו כי ההצבעה השנייה שנערכה בכנסת לא הייתה חוקית, ודורש להקפיא את כניסת ראבילו לתפקיד עד להכרעה סופית בעתירות.

בתגובה שהגיש כתב אלרון במפורש: "המשיב אלרון מצטרף לטענות העותרים ככל שהן מתייחסות לאי חוקיות ההצבעה השנייה, שנערכה במשכן הכנסת. כמו כן המשיב אלרון מצטרף לבקשה למתן הסעדים המפורטים בעתירות, ובכלל זה לסעד הביניים של הקפאת כניסת המשיב 4 - מיכאל ראבילו - לתפקיד מבקר המדינה."

המהלך של אלרון מפתיע במיוחד לאור העובדה שהוא עצמו היה מועמד לתפקיד מבקר המדינה, והפסיד לראבילו בהליך הבחירה בכנסת. כעת הוא הופך לגורם משפטי פעיל שמבקש לבטל את תוצאות אותו הליך.

הרקע לעתירות נוגע לאופן בו נבחר ראבילו לתפקיד. בסיבוב ההצבעה הראשון בכנסת לא הושג הרוב הדרוש לבחירתו, ולכן נערכה הצבעה שנייה, שבה נבחר ראבילו בסופו של דבר. עותרים שונים טוענים כי אותה הצבעה שנייה נוגדת את הוראות החוק, ובית המשפט עוסק כעת בשאלה אם יש מקום לבטל את המינוי או לפחות להקפיאו.

עם זאת, אלרון בוחר לצמצם את תגובתו לשאלת תקינות ההליך בלבד. לפי הנטען, הוא אינו מאמץ את טענות ניגוד העניינים שהועלו נגד ראבילו על ידי גורמים שונים. בין היתר, חברת הכנסת נעמה לזימי, באמצעות עורכת דינה גבי הולץ-לכנר, העלתה טענות בעניין ניגוד עניינים מצדו של ראבילו - אלרון אינו מצטרף לקו זה ומתמקד אך ורק בחוקיות ההצבעה השנייה.

הצעד שנקט אלרון יוצר מצב חריג: שופט עליון בדימוס שנטל חלק בהליך הבחירה עצמו כמועמד, מגיש כעת תגובה לבית המשפט במסגרת עתירות שמבקשות לפסול את תוצאות אותו הליך. המצב מוסיף שכבה נוספת לסערה הציבורית והמשפטית סביב המינוי.

בית המשפט יידרש כעת להכריע האם להיעתר לבקשת צו הביניים ולהקפיא את כניסת ראבילו לתפקיד, או לאפשר לו להיכנס לתפקיד מבקר המדינה בזמן שהעתירות תלויות ועומדות.