בכיר בממשל טראמפ: ההסכם עם איראן מקל מזה של אובמה

הפרשן הרפובליקני הבכיר מארק לוין יצא במסר חד וישיר, שמכוון לכאורה לסגן הנשיא ג'יי די ואנס: "אם אתם רוצים שאנשים יפסיקו להעלות השערות לגבי מזכר ההבנות עם איראן, פשוט פרסמו אותו." לוין הוסיף: "אל תתדרכו קומץ מקורבים נבחרים כדי לשלוט בנרטיב ותצפו מכל השאר לשבת בשקט."

הדברים פורסמו על רקע מסע יחסי ציבור שנקט ואנס בימים האחרונים למען ההסכם החסוי שמקדמת ממשל טראמפ מול איראן. ואנס טען שההסכם עתיד להיות טוב גם לישראל, אותה כינה "שותפה טובה." אלא שאיש מהמצדדים בחשיפה אינו מסתפק בהצהרות כלליות מסוג זה.

מיד לאחר ריאיון ואנס בערוץ פוקס ניוז, הופיע באותו ערוץ הגנרל הבכיר קיין, שתקף ישירות את ההסכם. קיין דרש לחשוף את פרטיו ולא הסתיר את חששותיו מהמהלך. העמדה שלו הצטרפה לקול של לוין ושל דמויות נוספות משני צידי המפה הפוליטית בארצות הברית, שכולן מבקשות תשובות ברורות על תוכן המזכר.

מזכר ההבנות, המכונה בעגה המקצועית "MOU", נותר עד עתה חסוי לחלוטין. אין ידיעה פומבית על תנאיו המדויקים, על מה שנדרש מאיראן ועל מה שמוצע לה בתמורה. היעדר המידע הוא שיצר את הקרקע לגל ההשערות שלוין מתאר, ושואנס מנסה לעצור באמצעות תדרוכי מקורבים.

גורם בכיר בממשל הנשיא דונלד טראמפ הודה כי ההסכם שגיבש הממשל עם איראן "פחות מחמיר" מהסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015 בתקופת הנשיא ברק אובמה. ההודאה הפנימית מגיעה בזמן שטראמפ עצמו מכנה את ההסכם "עסקה נהדרת" שתביא "שלום וביטחון לכל האזור". על פי הפרטים שפורסמו עד כה, ההסכם כולל שלושה מרכיבים מרכזיים: פתיחה מחדש של מצר הורמוז, הסרת המצור האמריקני על נמלים וספנות איראנית, והארכת הפסקת האש בין הצדדים ב-60 ימים. במהלך תקופה זו, כך מוסכם, יקיימו וושינגטון וטהרן משא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית.

הגורם הבכיר הסביר את החשש המרכזי: כל עוד ההסכם אינו כולל התחייבויות ברורות ומעשיות להגבלת תוכנית הגרעין האיראנית או להפסקתה, הוא עלול להיות מקל יותר מההסכם שנחתם לפני עשור בתקופת אובמה - מסמך שטראמפ עצמו הוציא ממנו את ארצות הברית בשנת 2018, תוך שהוא מכנה אותו "הסכם האיום בהיסטוריה". מחוקקים רפובליקנים שהם עצמם בעלי ברית של הנשיא הביעו אי-שביעות רצון ודרשו לקבל תדרוך מפורט על פרטי ההסכם לפני שיגבשו עמדה סופית.

לוין, שנחשב לאחד מהפרשנים הרפובליקניים המשפיעים ביותר בארצות הברית ולקול בולט בקרב יהודי אמריקה, בחר לא לתקוף את עצם ניהול המשא ומתן, אלא את הדרך שבה מנוהלת ההסברה סביבו. המסר שלו ברור: שקיפות היא הפתרון לבעיית ההשערות, לא תדרוכים סלקטיביים.

הביקורת הדו-מפלגתית על חסיון ההסכם מייצגת תופעה חריגה בנוף הפוליטי האמריקאי הקוטבי של ימינו. כשדמויות משני הצדדים מתאחדות סביב דרישה אחת, מדובר בלחץ שקשה להתעלם ממנו. אנשי הממשל עדיין לא הגיבו לקריאות לפרסום המסמך.

בשלב זה לא ברור מתי, ואם בכלל, יוחלט לפרסם את פרטי ההסכם. ואנס ממשיך במסע ההסברה שלו, אך הלחץ מצד פרשנים ובכירים צבאיים בגובה קיין ולוין מקשה על הממשל להסתפק בטענה הכללית שמדובר בהסכם "טוב לישראל" ולאמריקה.