בכיר איראני הודיע היום כי המצור הימי שהטילה ארצות הברית על נמלי איראן הוסר. ההכרזה מגיעה על רקע המגעים הדיפלומטיים המתנהלים בין וושינגטון לטהראן, ומציינת שינוי משמעותי בלחץ הימי שספגה איראן בתקופה האחרונה.
לפי דיווח שפורסם בעיתון הוול סטריט ג'ורנל, המסתמך על גורמים המעורים בפרטי המשא ומתן, הסרת המצור היא רק חלק מהתמונה הרחבה יותר: ארצות הברית מתכננת לאפשר לאיראן להתחיל במכירת נפט ודלק באופן מיידי, כבר עם חתימת ההסכם לסיום העימות. מדובר בתמריץ כלכלי מוקדם שנועד לגרום לאיראן לסיים את העימות, כאשר ההקלות בסנקציות יינתנו לטהראן כבר בשלב הראשון של ההסכם - ולא יותנו בהשלמת כלל ההתחייבויות האיראניות.
הסרת הסנקציות על מכירת הנפט האיראני, כחלק מהסכם גרעין חדש, היא אחד הנשקים הכלכליים החדים ביותר שהיו בידי ארצות הברית כלפי טהראן. מדיניות "לחץ מקסימלי" שהפעיל טראמפ בכהונתו הראשונה הביאה לקריסת הכנסות הנפט האיראניות ולמצוקה כלכלית חריפה. כעת, על פי הדיווחים, אותו טראמפ מוכן לוותר על הנשק הזה - צעד שיזרים לאיראן מיליארדי דולרים כבר בשלבים הראשונים של כל הסכם. מדובר במהלך חסר תקדים שישלח מסר ברור לאיראן ולעולם כולו על הנכונות האמריקנית לוותר על קלפי הלחץ המרכזיים שלה כבר בראשית הדרך.
מכירת נפט היא עמוד השדרה של הכלכלה האיראנית. הסנקציות האמריקאיות שהוטלו על ייצוא האנרגיה של איראן פגעו קשות בהכנסותיה, ומתן הרשאה מיידית לחדש את המכירות מהווה הטבה כלכלית של ממש עבור טהראן. איראן שולטת על מצר הורמוז, אחד ממצרי הספנות האסטרטגיים בעולם, דרכו עובר חלק ניכר מסחר הנפט הגלובלי, ושחרור הסנקציות עשוי להשפיע על שוקי האנרגיה הבינלאומיים.
מהלך כזה צפוי לאפשר לאיראן לשוב ולייצא נפט בכמויות גדולות לשווקים הגלובליים, בראשם סין והמדינות האסייתיות. ההכנסות הצפויות יכולות להגיע לעשרות מיליארדי דולרים בשנה, כסף שיחזק את המשק האיראני ויעניק לממשלה בטהראן מרחב נשימה כלכלי משמעותי.
במקביל להודעה האיראנית, נמסר כי ארצות הברית דחתה בקשה ישראלית לעיין בפרטי ההסכם שגובש בין שתי המדינות. מדובר בצעד יוצא דופן שעשוי להצביע על מתיחות בין ירושלים לוושינגטון סביב ניהול המשא ומתן עם איראן.
הסירוב האמריקני למסור לישראל את פרטי ההסכם מעורר שאלות קשות: האם ישראל נותרת מחוץ לתמונה בעסקה שעשויה לשנות את כללי המשחק האזוריים? ומה בדיוק הובטח לטהראן בתמורה - ולא רק בנוגע להסרת הלחץ הימי, אלא גם בכל הנוגע לויתורים הכלכליים הרחבים יותר?
ישראל עקבה בחשש רב אחר המגעים בין וושינגטון לטהראן, מתוך חשש שהסדר כלשהו יאפשר לאיראן להמשיך בפיתוח הגרעיני שלה תוך הקלה בסנקציות. הסירוב לשתף את ישראל בפרטים עלול להעמיק את חוסר האמון בין הברית הוותיקה. בשלב זה לא ברור האם ההסכם המדובר עוסק בתוכנית הגרעין האיראנית, בתמיכת איראן בארגוני טרור באזור, או בשניהם.
בישראל ובמדינות המפרץ הערבי, הדיווח מתקבל בדאגה עמוקה. הביקורת המרכזית היא שהמינהל האמריקני נותן לאיראן את מה שהיא רוצה מראש, מבלי לקבל ערבויות מספקות בתמורה. הניסיון מהסכם הגרעין של 2015 מלמד שהקלות כלכליות שניתנו לאיראן לא בהכרח גרמו לה לצמצם את פעילויותיה הגרעיניות או האזוריות.
המהלך מעורר גם שאלות לגבי מנגנוני האכיפה: אם איראן תקבל הקלות כלכליות מיידיות, מה יבטיח שתמלא את יתר התחייבויותיה לאורך זמן. גורמים המעורים בעניין לא סיפקו, לפי הדיווח, תשובה פומבית לשאלה זו.
נכון לשעה זו, ממשלת ישראל לא מסרה תגובה רשמית לדיווחים על הסרת המצור הימי ועל סירוב ארצות הברית לחשוף בפניה את פרטי ההסכם.
פרטי ההסכם הסופי, לרבות לוחות הזמנים ומנגנוני האכיפה, טרם פורסמו במלואם, והמשא ומתן בין הצדדים נמשך. הנושא צפוי להמשיך ולעמוד בלב המתחים בין ישראל לארצות הברית בשעות ובימים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה