טראמפ חתם על הסכם עם איראן וסופג אש: "חזרנו לנקודת הפתיחה"

טראמפ חתם השבוע על מזכר הבנות בין ארצות הברית לאיראן, בטקס שהתקיים בארמון ורסאי שבצרפת, במסגרת פסגת מדינות ה-G7. ההסכם נועד לסיים את המלחמה שפרצה בין שתי המדינות בפברואר השנה ולהגביל את פעילות הגרעין האיראנית - אבל ממש לא כולם שמחים. גל ביקורת עז פוקד את טראמפ מכל הכיוונים: שמאל, ימין, ישראל, ובעלות ברית במזרח התיכון.

ההסכם הוא מסמך של עמוד וחצי בלבד, המורכב מ-14 נקודות. הוא פותח תקופת משא ומתן של 60 יום שבסופה אמור להיחתם הסכם מפורט, שייתן מענה לנושאים רגישים כמו תוכנית הגרעין האיראנית, הסרת הסנקציות, ועתיד מצר הורמוז. כבר עכשיו, עוד לפני שנסגר ההסכם הסופי, איראן מקבלת פריבילגיות משמעותיות: הסרה מיידית של האמברגו הנפטי, פתיחת מצר הורמוז לשיט מסחרי, ושחרור צפוי של מיליארדי דולרים בכספים קפואים. בנוסף, ההסכם מזכיר הקמת קרן של 300 מיליארד דולר לפיתוח כלכלי של איראן.

לשעבר שר האנרגיה האמריקאי דן ברוייט, שכיהן בתפקיד בתקופת הנשיאות הראשונה של טראמפ, הזהיר כי ההסכם "נדיב מדי" כלפי טהרן. לדבריו, האמברגו על הנמלים האיראניים היה "יעיל מאוד" ביצירת לחץ כלכלי, ועכשיו ויתרו עליו מוקדם מדי. הוא אמד את הכנסות הנפט שתקבל איראן בכ-60 מיליארד דולר בשנה, והביע חשש שהכסף ישמש למימון ארגוני הטרור הפרו-איראניים באזור. "אם הם יחזרו למימון גורמי טרור ברחבי העולם", אמר, "הכל על הפרק".

הביקורת החריפה ביותר הגיעה מהנשיא לשעבר ברק אובמה, שאמר בראיון לרשת אמריקאית כי ארצות הברית עלולה למצוא עצמה "במצב גרוע יותר" מאשר לפני פרוץ המלחמה. "נלחמנו מלחמה, הוצאנו מיליארדי דולרים, הטלנו עומס עצום על הצבא שלנו", אמר, "ונראה שחזרנו לנקודת הפתיחה, אולי קצת יותר גרוע". אובמה גם האשים את ממשל טראמפ בכך שנסיגתו מהסכם הגרעין משנת 2015 - שכלל מנגנוני פיקוח מקיפים ב-160 עמודים - היא שאפשרה לאיראן לפתח יכולות גרעיניות נוספות. הסנאטור קורי בוקר חידד עוד יותר: "איראן יוצאת מזה במצב טוב יותר, ואנחנו הרבה, הרבה יותר גרועים. טראמפ ויתר ללא תנאי".

בישראל, ההסכם עורר דאגה עמוקה - גם אם ראש הממשלה נתניהו נמנע בינתיים מביקורת פומבית גלויה. על פי דיווחים, סוכנויות המודיעין האמריקאיות הזהירו את הבית הלבן כי הפעולות הצבאיות הישראליות נגד חיזבאללה בלבנון עלולות לפגוע בשבריריות ההסכם עם איראן. גורם אמריקאי ציין כי "ישיבה ממושכת בלבנון היא מתכון לאסון", ואמר כי ללא נסיגה מלאה של צה"ל, חידוש העימותים הוא כמעט בלתי נמנע. מנגד, דובר צה"ל הבהיר כי הצבא ימשיך לפעול נגד כל איום מיידי ולהגיב על כל הפרה של הפסקת האש.

האזהרות המודיעיניות הגיעו על רקע הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל לחיזבאללה, ובו זמנית הסתחררה המתיחות בין ירושלים לוושינגטון. על פי הדיווחים, דוחות מודיעיניים שהוכנו עבור ממשל טראמפ פירטו את עמדת ישראל לפיה ההסכם עם איראן עלול למנוע ממנה להתגונן מפני האיומים מלבנון ולחתור תחת מטרתה לשמור על לחץ מתמשך על טהרן. טריטה פארסי ממכון קווינסי ציין כי גם טראמפ וגם סגנו ונס תקפו בחריפות נציגי ישראל שביקרו את ההסכם, ומסרו לנתניהו את המסר הברור: ארצות הברית היא הסופרכוח ביחסים הזה, לא ישראל.

מומחים בישראל מצביעים על פגם יסודי נוסף: ההסכם אינו מתייחס כלל לטילים הבליסטיים של איראן, ועכשיו טראמפ אומר שאיראן רשאית לשמור על חלק מהם. גם נושא פרוקסי הטרור של טהרן - חיזבאללה, החות'ים ואחרים - נותר פתוח. העיתונאית ליאת קולינס כתבה כי ה"זזה" ממנגנוני הפיקוח שהיו בהסכם של אובמה גם הם מדאיגים: "איראן ניסחה גרסה בפרסית שעשויה שלא להיות זהה לגרסה האנגלית. השטן נמצא בפרטים, ובכל הנוגע לשלטון האיראני, הפרטים עלולים להיות שטניים במיוחד".

על רקע זה, הפרשן האמירתי אמג'ד טהא הסב את תשומת הלב לתמונה הגיאופוליטית הרחבה יותר. בדברים חדים שמעוררים הדים ברחבי המזרח התיכון, הוא כתב כי "נאמנות היא מטבע עובר לסוחר באזור". לדבריו, אם ארצות הברית מסוגלת לחתוך עסקה מאחורי גב בעל בריתה ולהשאיר אותו חשוף, אין כל סיבה שמדינות האזור יסמכו עוד על ערבויות וושינגטון. "כשאיראן תתקוף שוב, אל תניח שהמזרח התיכון יחייג לוושינגטון", כתב טהא, "אנשים לא מתקשרים למי שעלול לדלוף מידע לטורקיה או לחתוך עסקה עם טהרן בזמן שחבריו עדיין תחת אש".

המתח בין ממשל טראמפ לישראל מוסיף להסתמן גם מהצד האמריקאי. על פי מכון קווינסי, הערות חריפות ששיגרו טראמפ עצמו וסגנו ג'יי די ונס כלפי גורמים ישראליים שביקרו את ההסכם, משקפות מסר ברור: ארצות הברית מזכירה לנתניהו מי הכוח העליון ביחסים בין שתי המדינות. ונס הכריז כי ההסכם "ישנה באופן יסודי את המזרח התיכון לחמישים השנים הבאות" - אם כי המחבה ההיסטורית תלויה בשאלה כיצד יבדוק ההסכם את עצמו בפועל.

כעת, שתי המדינות אמורות לפתוח במשא ומתן על ההסכם הסופי, שתחילתו נדחתה כבר בשבוע הראשון. ונס הודיע כי ייתכן שייסע לשוויץ, שם אמורות להתנהל השיחות. השאלות הפתוחות - גרעין, טילים, פרוקסי - ייקחו עוד שבועות ארוכים, ואף אחד עדיין אינו יודע אם יגיעו לגדה השנייה, ומה יהיה שם.

ואכן, השיחות הישירות בין ארצות הברית לאיראן נפתחו בשווייץ. השליח הבכיר סטיב ויטקוף יצא לז'נבה, בעוד ג'ארד קושנר כבר המתין במקום לפתיחת הדיונים. השר לענייני חוץ האיראני עבאס ארקצ'י צפוי להצטרף, אם כי מקורות המכירים את הפרטים ציינו שהגעתו מותנית בהתבססות הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה בפועל - תנאי שמקשר מראש את שולחן הגרעין לדינמיקה בצפון. ראש ממשלת קטר, מוחמד בן עבד אל-רחמן אל-ת'אני, הגיע אף הוא לשווייץ ויתווך בין הצדדים, כפי שעשתה המדינה בעבר בשיחות עקיפות בין וושינגטון לטהרן.

הנושאים על השולחן בז'נבה רחבים מסתם גרעין. השיחות אמורות לכסות גם סוגיות אזוריות, כולל הפסקת הלחימה בעזה ובלבנון - כך שהמו"מ הטכני על צנטריפוגות ורמות העשרת אורניום שזור בתוך משא ומתן גיאופוליטי מורכב הרבה יותר. ישראל, שאינה שותפה לשיחות ולא הוזמנה אליהן, עוקבת מקרוב, וחזרה על עמדתה כי הסכם שאינו מחסל את יכולת ההעשרה האיראנית אינו קביל.