יש בית עם חדר שנקרא "סלון האורחים" שהאורחים בקושי רואים. עם שולחן אוכל גדול שמשמש בעיקר לריכוז דואר, קבלות ושקיות קניות שעוד לא הגיעו לארון. זו לא בעיה נדירה, זו בעצם הנורמה בהרבה מאוד בתים. השאלה היא מה עושים עם שני החדרים האלה כשהם קטנים, עומדים ממש בכניסה לבית, ורוב השימוש בהם הוא פשוט לעבור דרכם בדרך למטבח.
הפתרון הראשון שאנשים רבים מגיעים אליו הוא פינת עבודה מהבית. חדר אוכל קטן שלא משמש לאכילה הוא מועמד מצוין לשולחן עבודה, כיסא נוח, מנורת עמידה טובה וכמה מדפים. אם יש בו דלת, עוד יותר טוב. הסגירות מאפשרת ריכוז, ובסוף יום עבודה אפשר פשוט לסגור את הדלת ולא לראות את הבלגן. אפילו בלי דלת, עם מחיצה קלה של מדף גבוה או וילון מחזיר אור, אפשר ליצור הפרדה מספקת בין ה"משרד" לשאר הבית.
מה עושים עם חדרי הסלון הפורמלי שאף פעם לא משתמשים בהםחדר האורחים הפורמלי, שלרוב מתפקד כסלון נוסף שאף אחד לא יושב בו, מתאים מאוד לפינת ספרייה וקריאה. כמה מדפי ספרים לאורך קיר שלם, כורסה אחת טובה ומנורת קריאה, ושטיח שמחמם את החלל, הופכים חדר שרירותי למקום שבאמת רוצים לשהות בו. אם יש ילדים בבית, אותו רעיון עובד בדיוק גם כפינת פלייסטיישן ומשחקים, מה שמפנה את הסלון הראשי מציוד המשחקים ומסכי הטלוויזיה הנוספים שתמיד מוצאים את דרכם לפינה הכי נראית לעין.
הכניסה לבית היא נקודה חשובה בהקשר הזה. כי כשהחדרים הם הראשונים שרואים אחרי שפותחים את הדלת, הם קובעים את הטון של כל הבית. חדר שמתפקד כמעבר מת עם כסאות שלא יושבים עליהם ושולחן שלא אוכלים ממנו, נראה בדיוק כמו מה שהוא: חלל שלא יודעים מה לעשות איתו. לעומת זאת, פינת כניסה מסודרת עם קולב קיר, ספסל עם תא אחסון לנעליים, ומראה גדולה, פותרת בעיה יומיומית אמיתית ועושה רושם ראשוני הרבה יותר נקי.
אפשרות נוספת שעובדת טוב במיוחד כשמדובר בחדרים קטנים היא לשלב את שני החדרים לתפקיד אחד במקום לנסות לתת לכל אחד ייעוד נפרד. חדר קטן של ספרייה-עבודה שמשתרע על פני שתי הפינות הסמוכות יכול להרגיש הרבה יותר שלם מאשר שני חדרי מחצית שכל אחד מהם מנסה להסביר את עצמו לבד. אם אין ביניהם קיר נושא, ניתן לשקול גם הסרת חלק מהקיר ויצירת חלל פתוח ורחב יותר.
מה שמשותף לכל הפתרונות הטובים הוא נקודה אחת פשוטה: הייעוד חייב להיות אמיתי. לא "אולי יום אחד נשב כאן" ולא "לאורחים שבאים פעם בשנה". הבית הוא מקום שחיים בו ביום יום, ולחדרים ביום יום צריך שימוש ביום יום. ברגע שמחליטים מה הולך שם ומסדרים את החלל בהתאם, הוא פתאום נראה מכוון, מסודר, ואפילו גדול יותר ממה שחשבתם.
השלב הבא הוא פשוט לשבת עם הסכמה של כל מי שגר בבית ולשאול שאלה אחת ישירה: מה חסר לנו בבית שאין לנו מקום בשבילו? התשובה לשאלה הזו כמעט תמיד מצביעת בדיוק על מה שצריך להיות בחדרים האלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה