סמוטריץ' מקדם: ענקיות ההייטק יוכלו לשלם מס בדולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חשף היום (רביעי) במליאת הכנסת כי משרד האוצר נמצא בישורת האחרונה לפני אישור תוכנית שתאפשר לחברות רב-לאומיות לשלם חלק ממס החברות שלהן בדולרים. מדובר בצעד שאין לו תקדים במדינה אחרת בעולם. במקביל, באותה הופעה ממש, גיבה סמוטריץ' את החלטת ראש השב"כ דוד זיני לבטל את אירועי חודש הגאווה בארגון.

לגבי תוכנית תשלום המסים בדולרים אמר סמוטריץ': "נבחנת שאלת היכולת לשלם מס בדולר על סוגים מסוימים של הכנסות. אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה. כל מדינה, כחלק מהריבונות שלה, פועלת במטבע המקומי שלה". אך הוסיף מיד: "אני לא שולל זאת במקטעים מאוד מגודרים, בסוגים מאוד מסוימים של הכנסות ובסוגים מסוימים של חברות". על פי המידע שנאסף, חברות כמו גוגל ואנבידיה כבר מתנהלות בעניין זה ישירות מול רשות המסים.

כיצד זה יעבוד בפועל? על פי התוכנית המתגבשת, משרד האוצר יפנה את הדולרים שיתקבל ממסים לתשלום החוב הדולרי של המדינה, כך שאותם דולרים כלל לא יומרו לשקלים. המשמעות היא הפחתת הביקוש לשקלים ובלימת לחץ הייסוף על המטבע. לצעד יש כבר שני תקדימים: בעסקת מכירת וויז לגוגל בכ-32 מיליארד דולר ובמכירת ארמיס תמורת כ-8 מיליארד דולר, הוסכם עם רשות המסים כי תשלום המס יועבר בדולרים ללא המרה.

מעבר לתוכנית המסים, הודיע סמוטריץ' כי האוצר יציג חבילת סיוע כוללת של יותר ממיליארד שקל לענף ההייטק. חלקה הראשון מיועד לסטארטאפים קטנים שה"ראן-ווי" שלהם התקצר בחדות בשל התחזקות השקל. "נניח שגייסו 20 מיליון דולר, זה היה אמור להספיק לשנה, עכשיו זה מספיק רק לשמונה חודשים", הסביר. הפתרון: הרחבת מסלולי מענקי הגישור ברשות החדשנות, בסכום של כ-500 מיליון שקל, כשהמענקים הופכים להלוואות אם החברה צומחת ומייצרת הכנסות.

החלק השני של החבילה מיועד לחברות הרב-לאומיות, שם סמוטריץ' מודה כי האתגר גדול יותר. "אני מוטרד מהחלטות שעלולים לקבל בורדים בחו"ל, להעתיק פעילות, או במקום להקים את מרכז הפיתוח החדש שלהם כאן, להקים אותו במקומות אחרים", אמר. "אנחנו בוחנים מנגנון שיתמרץ אותם לגדול כאן ולקטון במקומות אחרים, יש שלושה מודלים חלופיים על השולחן". נציגי האוצר צפויים להיפגש עם נציגים מכלל 450 החברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל.

הרקע לבהילות: בתחילת יוני ירד שער הדולר לפחות מ-2.9 שקלים, שפל היסטורי שגרם לפגיעה חדה ברווחיות חברות ההייטק שמרוויחות בדולרים ומוציאות בשקלים. מאז הדולר התאושש מעט ומתקרב ל-3 שקלים, אך הנזק ממשיך. הדוגמה הבולטת: וויז פיטרה כ-1,000 עובדים וציינה את השקל החזק כאחד הגורמים. חדווה בר, משנה למנכ"ל eToro, אזהרה לפני שבוע כי ללא התערבות ממשלתית, בתוך שישה עד שנים-עשר חודשים יאבדו 25%-30% מעובדי ההייטק בישראל את עבודתם. "לראשונה, השכר של עובד פיתוח בישראל יקר יותר מעובד פיתוח בארצות הברית", ציינה.

סמוטריץ' הגדיר את המצב כ"ניו נורמל" של הכלכלה הישראלית. "אנחנו לא מזהים ספקולציה בשוק המט"ח. השקל החזק מבטא שינוי ריאלי של הכלכלה וזרימה גדולה של השקעות זרות", אמר. "אנחנו שמחים על השקל החזק. הבעיה היא הקצב, זה קורה מהר מאוד והמערכות צריכות זמן להסתגל".

בשולי אותו יום פרלמנטרי ממש, גיבה סמוטריץ' בחריפות את החלטת ראש השב"כ דוד זיני לבטל אירועי חודש הגאווה בארגון ולהוריד את דגלי הלהט"ב ממשרדיו. בתגובה לשאילתה של חה"כ יוראי להב-הרצנו מיש עתיד, תקף סמוטריץ' את מה שכינה "שטיפת מוח": "נכנסתי למשרד האוצר, חודש שלם שמים לי שומר מסך על המחשב. תגיד לי, מה זו השטיפה הזאת? אתה רוצה, תשים במחשב שלך שומר מסך. אל תשים לי במחשב שלי שומר מסך". את זיני שיבח סמוטריץ' ואמר: "ברוך השם, דוד זיני מוכיח שהוא האיש הנכון במקום הנכון ובעיקר בכך שהוא לא נכנע לאופנות הפופוליסטיות". הוא הוסיף: "לא מוכן להשקיע כסף שאמור ללכת למיגון טרור בדברים שאינם בליבת העשייה".

אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים ואחד מיוזמי השיח בין האוצר לתעשייה, הביע חשש שהתוכנית תתעכב. "גם השער של שלושה שקלים לדולר עדיין נמוך מאוד ומייצר סביבה בעייתית לחברות. חייבים לגבש את הצעדים במהירות, כי גם אם תהיה ממשלת מעבר ולא ניתן יהיה להעביר חוקים חדשים, הבעיות בהייטק לא יחכו". דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, הבהיר כי רוב הפרטים הטכניים כבר סוכמו, והדיון הנותר נסוב בעיקר סביב גודל התקציב.