נפתלי בנט הציג אתמול תוכנית רפורמה מקיפה במערכת החינוך, שבמרכזה פירוק משרד החינוך הקיים ובנייתו מחדש, שילוב בינה מלאכותית בבתי הספר, תקצוב לפי תלמיד, וחובת לימודי ליבה בכל מוסד ממומן. בו זמנית, פצצה אחרת מתקתקת בשקט: מנהלי רשתות הגנים החרדיות המובילות במודיעין עילית ובביתר עילית איימו בצעד חסר תקדים - אי פתיחת שנת הלימודים הקרובה כלל.
בנט, שמכהן כיו"ר מפלגת "ביחד" ועבד בעבר כראש ממשלה ושר חינוך, הציג את חזונו בתדרוך לכתבי חינוך. "נעשה פינוי-בינוי למשרד החינוך", אמר. "נסגור את מערכת החינוך של 1948 ונפתח את מערכת החינוך של 2026". לדבריו, המשרד יהפוך מגוף שמנהל בתי ספר לגוף רגולטורי בלבד, ורוב הסמכויות הניהוליות יועברו לבתי הספר ולרשויות המקומיות.
אחד הרעיונות הבולטים בתוכנית הוא "מורה בינה מלאכותית אישי" לכל תלמיד - כלי שיזהה פערים לימודיים, יתאים את קצב הלמידה ויתרגל עם כל ילד באופן פרטני. "ה-AI ילמד, המורים יחנכו", אמר בנט, והבהיר שהטכנולוגיה לא תחליף את המורה אלא תשחרר אותו להתמקד בחינוך, בליווי רגשי ובפיתוח כישורי חיים. זה נשמע מצוין על הנייר. האם זה יקרה בפועל - שאלה אחרת לגמרי.
מבחינת מבנה מערכת החינוך, בנט הציע לבטל את מסגרות הביניים הקיימות - מוסדות פטור ומוסדות מוכרים שאינם רשמיים - ולהותיר שתי אפשרויות בלבד: חינוך ציבורי או פרטי. כל מוסד ציבורי יחויב ללמד "בסיס ישראלי משותף" בהיקף של 60 אחוז מתוכנית הלימודים, הכולל עברית, אנגלית, מתמטיקה, אזרחות, תנ"ך וציונות. מוסד שלא ילמד את הבסיס הזה - לא יקבל מימון מהמדינה. המשמעות עבור המגזר החרדי ברורה, וסביר שתעורר התנגדות לא קטנה.
בנט תקף גם את הבירוקרטיה במערכת וטען כי למרות הוצאה של כ-50 אלף שקלים בשנה לכל תלמיד, ההישגים החינוכיים של ישראל אינם תואמים את ההשקעה. "הכסף הולך למנגנונים במקום לילדים ולמורים", אמר. ביקורת שאי אפשר לחלוק עליה - אבל גם לא חדשה.
מבנה הלימודים בתיכון ישתנה אף הוא לפי התוכנית: מרבית בחינות הבגרות יסתיימו כבר בכיתה י"א, ושנת י"ב תהפוך ל"שנת מצפן" - שנת מכינה או שירות ממומנת על ידי המדינה, שתוקדש להכנה לחיים הבוגרים ולשירות צבאי או לאומי. כלומר, המדינה תשלם על מה שהורים רבים משלמים היום מכיסם למכינות פרטיות.
גם ההשקעה בגיל הרך מקבלת מקום מרכזי בתוכנית. בנט ציין כי ישראל משקיעה 54 אחוז פחות בגיל הרך בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, וכי רק 25 אחוז מהפעוטות נמצאים במסגרת מפוקחת. לפי התוכנית, כל מסגרת עם יותר משבעה ילדים תיכנס לפיקוח. בנוסף הציע הטבות להורים משרתים: מעונות יום בחינם למילואימניקים לוחמים פעילים, סבסוד של 3,000 שקלים בחודש למילואימניקים אחרים, ו-1,000 שקלים לכלל הציבור המשרת.
ואילו בנוגע לשר החינוך הנוכחי יואב קיש, בנט לא חסך. "יש לנו שר חינוך נוראי, כולם יודעים במערכת שכל מה שמעניין זה פריימריז", אמר, "ולעשות גימיקים תקשורתיים. זה מחלחל ויוצר דה-מורליזציה נוראה". לא בדיוק מילות חיבה.
ובזמן שבנט מציג חזונות, המציאות בשטח מורכבת יותר. מנכ"ל רשת הגנים של אגודת ישראל, ישראל גולומב, אמר בראיון: "לא נותרו לנו מקורות תקציביים לשלם את השכר המגיע לגננות שהשקיעו ולמדו לתואר. אם לא יימצא פתרון מיידי, המשמעות תהיה סגירת גנים רבים, וכבר עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה יהיו גנים שלא יוכלו לפתוח את שעריהם". שישה מנהלי רשתות גנים חתמו על מכתב אולטימטום לשר החינוך ולראשי הערים, ובו הודיעו כי שנת הלימודים תשפ"ז לא תיפתח כלל אם לא יימצא פתרון.
שורש המשבר: תוכנית "אופק חדש", שאמורה לתקצב גננות לפי השכלה אקדמית ותק אמיתי, לא אושרה עד היום. בינתיים, הרשתות מתקצבות לפי ממוצעי ותק שרירותיים שנקבעים על ידי משרד החינוך וחסרי קשר למציאות. התוצאה: גננת ותיקה בת 30 שנה מקבלת שכר כאילו עבדה 16 שנה בלבד. "ככל שאנחנו גננות טובות יותר, ותיקות יותר ולמודות יותר, כך הרשת מפסידה עלינו יותר כסף", כתבו כ-150 גננות במכתב שהפיצו לחברי הכנסת. "המערכת מייצרת עיוות מובנה שבו החזקת גננת ותיקה היא עונש כלכלי לרשת".
כרגע, שני הנושאים - רפורמת בנט ומשבר הגנים החרדיים - מתנהלים כמו רכבות על מסילות נפרדות. בנט מדבר על 2026, ומנהלי הגנים מדברים על ספטמבר הקרוב. אם משרד החינוך לא ימצא פתרון תקציבי מהיר לסוגיית "אופק חדש", אלפי ילדים במודיעין עילית ובביתר עילית עלולים לפתוח את השנה - בבית.
שני המשברים שנחשפו השבוע חושפים תמונה אחת: מערכת החינוך הישראלית זקוקה לשינוי, אבל השאלה אם מישהו ייקח אחריות לפני שהנזק כבר נגרם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה