מסמכים אדריכליים חסויים חושפים כי איראן הקימה בונקר פיקוד תת-קרקעי סודי בטהרן עבור המנהיג העליון לשעבר עלי חמינאי. הבונקר, שנחפר לעומק של כ-30 מטר מתחת לאדמה, כלל רשת מנהרות מילוט, חדר עמיד פיצוץ ומתקני פיקוד מתקדמים - וכל זאת הוסווה מתחת למרכז ספורט מקומי לעיני הציבור.
התוכניות ההנדסיות, שמקורן בגורם פנימי ועברו אימות ביטחוני, חושפות פרויקט ענק שנבנה במשך כעשור. שמו הקודי של הפרויקט היה "חביב אבראהימי", ובוצע במימון תאגיד הבנייה של משמרות המהפכה הקרוי "ח'אתם אל-אנביא". מדובר בזרוע הצבאית-האידיאולוגית של המשטר האיראני, שאחראית לחלק ניכר מפרויקטי התשתית הסודיים בארץ.
על פי המסמכים שנחשפו, המתחם כלל קומפלקס משרדים בן חמש קומות תת-קרקעיות, מטווחים, חניון תלת-מפלסי ורשת מנהרות מילוט באורך עשרות מטרים שהובילו לרחובות סמוכים ולכיכר אנקלאב. התוכנית המקיפה הייתה אמורה לאפשר לחמינאי להימלט תחת האדמה בעת מתקפה מבחוץ ולהמשיך לנהל את המדינה מתוך מעמקי הבונקר.
החשיפה מכה ישירות בהצהרות רשמיות שמסרו בעבר בכירי המשטר האיראני. שר הפנים לשעבר מוסטפא פור-מוחמדי טען בפומבי כי למנהיג העליון אין כל מקלט תת-קרקעי אישי. המסמכים שנחשפו מוכיחים כי מדובר היה בשקר רשמי מאורגן. ביום 28 בפברואר 2025 חוסל עלי חמינאי בפעולה ישראלית, יחד עם שורה של בכירים בהנהגה המדינית והצבאית של איראן - לפני שהספיק להשתמש במבנה.
במקביל לחשיפת הבונקר, דיווחים נוספים חושפים כי משמרות המהפכה מהדקים את האחיזה סביב מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג שהוכרז יורשו. מקור אירופי המעורה בהערכות ביטחוניות מערביות מסר כי בשבועות האחרונים הועבר ניהול הגישה למוג'תבא לערוץ ביטחוני בפיקוח ישיר של משמרות המהפכה. לדבריו, ההנחיות המיוחסות לו אינן עוברות עוד דרך המשרדים הפוליטיים הרגילים, אלא דרך מנגנון ביטחוני סגור ומבוקר.
על פי הדיווחים, לאחר המלחמה נשללו כרטיסי כניסה ממספר עוזרים ומתווכים שפעלו שנים בסביבתו של מוג'תבא חמינאי. ערוצים שאפשרו להם לבקש קשר ישיר עמו נסגרו, וניהול המסרים הועבר לקצין קישור ביטחוני שמגיע מחוץ למשרדו הפרטי. הסיבה המרכזית: חשש עמוק לחדירות מודיעיניות.
ההערכות האירופיות מתארות מערך שבו המעגל הקרוב למוג'תבא פועל באמצעות טבעות ביטחוניות נפרדות לחלוטין. טבעת אחת אחראית על ההגנה הפיזית, אחרת על תקשורת מוצפנת, ואחרות על סינון דוחות ומסרים לפני שהם מגיעים אליו. המטרה המוצהרת של המבנה הזה היא למנוע מאדם אחד להחזיק תמונה מלאה על מיקומו, מצבו ואופן קבלת ההחלטות שלו.
אחת הזירות שחשפה את מידת הסגירות הזו הייתה סוגיית המשא ומתן עם ארצות הברית. לפי הדיווחים, מסמכים מוגבלים בתפוצה הפכו למוקד של מאבק פנימי על גבולות המשא ומתן, ובעיקר על אופן הצגת עמדת המנהיג החדש. סוגיות כמו ההסכם הגרעיני, מצר הורמוז ושלוחי איראן באזור מטופלות כיום כענייני ביטחון קיומי, ולא כתיקי מדיניות חוץ. בשל כך, תפקיד הממשלה הצטמצם לקבלת ההחלטה רק לאחר שעברה סינון בתוך משמרות המהפכה.
צוותי האבטחה סביב מוג'תבא חמינאי מתחלפים כעת בתדירות גבוהה, נתיבי התקשורת משתנים ומסרים רגישים עוברים אישור ביטחוני מוקדם לפני שיוצאים בשמו לכל גורם - בין אם לממשלה, לפרלמנט או לתקשורת הרשמית. הכל, על פי הדיווחים, כדי למנוע היווצרות של טבעת קבועה שתצבור ידע מצטבר על מקום מנהיג המשטר.
חשיפת הבונקר ומנגנוני הבידוד הפרנואידיים סביב מוג'תבא חמינאי מצביעות על כך שהמשטר האיראני עדיין נמצא בטלטלה עמוקה בעקבות חיסול הנהגתו, ומנסה להגן על עצמו מפני המשך פגיעות מודיעיניות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה