נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני ומנהיג תנועת אמל, פרץ בגנות חריפה של הסכם וושינגטון בין ישראל ללבנון. ברי הכריז כי ההסכם "מחוץ לגבולות ההיגיון ומחוץ להקשר של העמדות הערביות והבינלאומיות", וכי הוא "לא יקבל זאת ולא יאפשר שיקרה".
ברי טוען כי ההסכם "מנוגד לעצמו ואי-אפשר ליישם אותו", וכי ההתעקשות להתקדם בו אינה אלא "ניסיון לחסום את מה שלבנון הייתה יכולה להרוויח במסלול איסלאמאבאד". לדבריו, ההסכם "תוכנן כדי לזרוע מחלוקת בין הלבנונים". ברי הוסיף כי "הפרויקט הישראלי מהווה סכנה לכלל המדינות הערביות", וכי כיבוש דרום לבנון מהווה סכנה לא רק ללבנון אלא גם לסוריה.
ההתנגדות של ברי מגיעה בדיוק כאשר נשיא לבנון ג'וזף עון מקדם את ההסכם באגרסיביות ובגיבוי רחב. גורם דיפלומטי בכיר במפרץ אישר כי עון התייעץ עם שליט איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד ועם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, וקיבל את ברכת שניהם למהלך. קטאר לא הייתה חלק מסבב השיחות הזה.
ביטחונו העצמי של עון נשען גם על ערבויות אמריקניות יוצאות דופן. על פי שני גורמים דיפלומטיים, ארצות הברית, ובעקיפין גם גורמי מודיעין מישראל ומהמערב, מסייעים באבטחת הממשל הלבנוני הנוכחי ובכיריו, לאחר שמבצע הביפרים, חיסול נסראללה וחיסול צמרת ההנהגה הצבאית של חיזבאללה צמצמו מאוד את האיום על חיי הפוליטיקאים התומכים בהסכם.
לצד ההסכם הגלוי שפורסם באתר מחלקת המדינה האמריקנית, קיים נספח ביטחוני סודי שנחשפו לראשונה עיקריו. הנספח נותר חסוי לבקשה מפורשת של ממשלת לבנון, שחששה כי חיזבאללה ינצל את תוכנו כדי להפעיל לחץ בזירה הפנימית.
לפי סעיף ארבע לנספח, ממשלות ישראל ולבנון התחייבו כי שום נסיגה לא תתבצע לפי לוח זמנים קצוב מראש. המשמעות המעשית: אין נסיגות אוטומטיות של צה"ל, וכל התקדמות תותנה במציאות בשטח ובמבחן התוצאה. בנוסף, שני הפיילוטים שסוכמו הם היחידים שייושמו בשלב זה, ולא ניתן יהיה להרחיבם ללא הסכמה ישראלית.
הסעיף המשמעותי ביותר מבחינת מערכת הביטחון הישראלית מעגן את חופש הפעולה של צה"ל בתוך הקו הצהוב נגד איומים מיידיים ומתפתחים. ההערכה בישראל היא כי יחלפו עוד כמה שבועות עד שייצא לדרך הפיילוט הראשון, שבמסגרתו צבא לבנון ייכנס לשני תאי שטח שצה"ל צפוי לפנות.
מלבד החשש מניסיון של חיזבאללה לאתגר את ההסכם בשטח, בישראל מוטרדים מאפשרות אחרת: שאיראן תנצל את ההסכם הנפרד שלה מול ארצות הברית כדי ללחוץ על וושינגטון לכפות נסיגה ישראלית מלאה. ההערכה היא שטהראן עשויה לומר לאמריקנים שאם הם מעוניינים בהסכם הגדול איתה, הם חייבים לגרום לישראל להיסוג מכל השטח.
על רקע זה בולטת הצהרתו של נשיא לבנון עון, שפרסם גינוי חריף לאיראן בעקבות תקיפתה את בחריין וכוויית - צעד שמשדר ביטחון עצמי ומרחק מטהראן. עון מצפה להרוויח מההסכם גם מבחינה כלכלית: ארצות הברית כבר הודיעה על מימון, אימונים וציוד לצבא לבנון, ממשלתו ממתינה להבטחות מענקים והלוואות מהבנק העולמי ומקרן המטבע הבינלאומית שהוקפאו שנים ארוכות, וכן להשקעות ממדינות המפרץ שיספקו חבל הצלה לכלכלה הלבנונית המדשדשת.
המאבק בין ברי לבין עון על עתיד ההסכם צפוי להמשיך ולהתחדד ככל שיתקרב מועד כניסת צבא לבנון לפיילוט הראשון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה