יש משהו מתסכל במיוחד בארוחת הבוקר. ארוחות הצהריים מסודרות, ארוחות הערב מתוכננות, ואז מגיע הבוקר ופתאום כולם מגרדים את הראש מול המקרר הפתוח. הבעיה לא נפתרת עם קופסת דגני בוקר, ומאפינס מהמאפייה הם לרוב פצצות סוכר שמסיימות את היום עוד לפני שהוא התחיל. הפתרון האמיתי הוא להכין משהו בבית, ביום אחד, שיחזיק לכל השבוע.
נתחיל עם המאפינס. הדאגה מסוכר בבוקר מוצדקת לחלוטין, וטוב שאתם שמים לב לזה. הטריק הוא להחליף חלק מהסוכר בפירות בשלים מאוד. בננות שהשחירו הן הכלי הכי טוב שיש למטרה הזו: הן ממתיקות, הן מוסיפות לחות, והן מחזיקות את המאפין יחד בלי צורך בהרבה שומן או סוכר נוסף. הנוסחה הבסיסית: שתי כוסות קמח, כפית אחת אבקת אפייה, חצי כפית סודה לשתייה, רבע כפית מלח. בצד, ערבבו שתי בננות מרוסקות היטב עם שתי ביצים, שלוש כפות שמן קנולה ורבע כוס דבש או סירופ מייפל. מזגו את הרטוב לתוך היבש, ערבבו בעדינות עד שנעלם הקמח. לא יותר מזה, ערבוב יתר מקשה מאפינס. אפו בתבנית מאפינס שמשחתם היטב ב-180 מעלות, בערך 20-22 דקות. יצאו 12 מאפינס שמחזיקים יפה חמישה ימים בקופסה אטומה בחדר, או שבועיים בפריזר.
מאפינס בוקר בלי עומס סוכר ועוגות ביצה פריכות - כך מכיניםעכשיו לנושא הקישוא. הפחד שהמאפין יטעם כמו קישוא הוא מאוד שכיח, ולגמרי לא מוצדק כשעושים את זה נכון. קישוא טרי סוחטים חזק מאוד עם ידיים אחרי שמגררים אותו, עד שהמפית או המטלית יוצאות יבשות. מה שנשאר הוא סיבים עדינים שמוסיפים לחות למאפין ונעלמים לחלוטין בין שאר הטעמים. הוסיפו כף קקאו לתוך הבלילה ואתם מקבלים מאפין שוקולד-קישוא שאף אחד לא ינחש את הסוד שלו. הקישוא הגרור לא טועם כמו ירק, הוא פשוט גורם למאפין להיות לחותר ומחזיק לאורך זמן.
עכשיו לביסים של ביצה, ולשאלה החשובה: איך מקבלים פריכות ולא את אותה מרקם רך ומקציפי של הרשת הירוקה הגדולה. התשובה היא גבינה ותנור חם. הרכיבים לשתים עשרה עוגות: שש ביצים טרופות, שלוש כפות שמנת מתוקה או חלב מלא, חצי כוס גבינה צהובה מגוררת, מלח, פלפל. ועכשיו הפרט החשוב: מזגו את הבלילה לתוך תבנית מאפינס מסיליקון, או לחילופין לתבנית מתכת שמשחתם אותה בנדיבות עם חמאה. אפו ב-200 מעלות, לא 180, בערך 18-20 דקות. הגובה הגבוה יותר גורם לשוליים להזהיב ולהתפצח מעט. אם רוצים פריכות אמיתית, ב-5 הדקות האחרונות הפעילו גריל עליון בתנור ותנו להן קצת צבע מלמעלה. הגבינה מתקרמלת, הביצה מתייצבת, ויוצא משהו שהוא לא גמיש אלא ממש בייד עם קצוות זהובים.
כמה הצעות למילויים שאפשר לערבב פנימה לפני האפייה: גמבה קצוצה, בצל ירוק, פטריות מוקפצות, זיתים קצוצים, או פשוט שמיר ופלפל. כל שילוב עובד. המאפינס האלה שומרים לארבעה ימים במקרר ומחממים יפה בשלושים שניות במיקרוגל, אם כי אם רוצים לשמור על הפריכות עדיף שתי דקות בטוסטר אובן.
שניים מהמתכונים האלה ביחד, הכנה של שעה ביום ראשון, ואוכלים כל בוקר כל השבוע בלי להרגיש שקיצרתם על הבריאות וגם בלי להרגיש שאכלתם עוגה לארוחת בוקר. זה בדיוק מה שמיל פרפ טוב אמור לעשות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה