בג"ץ הקפיא את כניסת מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, הקפיא היום את כניסתו של עורך הדין מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. המשמעות הישירה: המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן, מסיים את כהונתו בסוף השבוע, אך ראבילו לא ייכנס לתפקיד - לפחות לא עד שבית המשפט יכריע בעתירות שהוגשו נגד בחירתו. הצו יישאר בתוקף עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, לצדו המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. בצו הביניים נכתב במפורש: "בשים לב לסד הזמנים המתחייב נוכח סיום כהונתו של מבקר המדינה המכהן, ועל מנת ליתן שהות מספקת למתן פסק דין בהליך, ניתן בזאת צו ביניים שלפיו כניסתו של עורך הדין מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה תוקפא עד למתן פסק הדין בהליך".

תפקיד מבקר המדינה הוא מהרגישים והמשפיעים ביותר במערכת הפיקוח הציבורי בישראל. המבקר אחראי על ביקורת פעילותן של הממשלה, משרדי הממשלה, הצבא, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים רבים נוספים. ההחלטה מי יכהן בתפקיד זה נושאת משקל רב, שכן המבקר נהנה מסמכויות נרחבות ומעמד חוקתי מוגן.

צווי ביניים מסוג זה אינם ניתנים כדבר שבשגרה בבית המשפט העליון. בית המשפט נדרש לשכנע את עצמו כי קיים סיכוי סביר לקבלת העתירה, וכי נזק של ממש עלול להיגרם אם לא יינתן הצו. העובדה שהשופטים בחרו להוציא את הצו מעידה על כך שהם רואים ברצינות את הטענות שהועלו נגד המינוי.

העתירות שהוגשו לבג"ץ מתמקדות בטענה חמורה: הפרת חשאיות ההצבעה בכנסת. חלק מחברי הכנסת תיעדו את פתקי ההצבעה שלהם, דבר שלטענת העותרים מנוגד בתכלית לחוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שהבחירה למשרה תיעשה בצורה חשאית. בית המשפט הבהיר כי פסק הדין יינתן "בהקדם האפשרי", אך לא קבע מועד. נכון לשעה זו, פרטי העתירות המלאות ושמות העותרים טרם פורסמו במלואם.

הרקע לפרשה הוא ההצבעה שנערכה ב-3 ביוני בכנסת. בסיבוב הראשון קיבל השופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון 60 קולות - קול אחד פחות מהנדרש לניצחון בסיבוב הראשון - לעומת 57 קולות שקיבל ראבילו. בין שני הסיבובים, לפי הדיווחים, הפעיל ראש הממשלה בנימין נתניהו לחץ על חברי כנסת מהליכוד שנחשדו כתומכים באלרון. בסיבוב השני נבחר ראבילו ב-61 קולות מול 57 לאלרון.

בעיצומה של אותה הצבעה שנייה פרצה מהומה: כמה חברי כנסת מהליכוד טענו שמנהלת הסיעה, עליזה בראשי, דרשה מהם לצלם את עצמם מצביעים בעד ראבילו. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הורה על הפסקה, התייעץ עם הייעוץ המשפטי לכנסת ועם נציגי הסיעות, ולבסוף הכריז שאין תוקף להוראה לתעד את ההצבעה או להכניס טלפונים לקלפי - אך גם אין איסור מפורש על חברי כנסת שרוצים לתעד את הצבעתם בעצמם. חלק מהם עשו כן.

הכנסת טענה בפני בית המשפט שכל עוד לא ניתנה הוראה לתעד את ההצבעה, אין עילה לפסלה. הליכוד ונתניהו הוסיפו שיש תקדימים לתיעוד מסוג זה, וכי האופוזיציה עצמה הייתה שותפה להסכמה שמכוחה נערכה ההצבעה. מנגד, העותרים טענו שחברי הכנסת אינם יכולים לוותר על חשאיות ההצבעה באמצעות תיעוד, שכן הדבר פוגע בעצם מהות הבחירה החשאית.

ראבילו אינו פנים חדשות בפוליטיקה הישראלית. הוא שימש שנים ארוכות כפרקליטו האישי של ראש הממשלה נתניהו, וייצג גם את מפלגת הליכוד. ניצחונו על השופט בדימוס אלרון, שנחשב לאיש מקצוע בלתי תלוי, נתפס בעיני רבים כניצחון פוליטי לנתניהו. בית המשפט הבהיר כי הוא דחה על הסף את הטענות לפסילת מועמדותו של ראבילו בשל ניגוד עניינים - פסק הדין יעסוק אך ורק בשאלת הפגמים שנפלו בהצבעה עצמה. ראבילו עצמו טרם מסר תגובה רשמית לאחר שניתן הצו, אך גורמים הקרובים לעניין ציינו כי המינוי עדיין חוקי מבחינה פורמלית, וכל עוד הצו בתוקף לא ניתן לממשו בפועל.

תגובות חריפות לא איחרו לבוא. השר איתמר בן גביר תקף את ההחלטה בחריפות: "בג"ץ שוב דורך ברגל גסה על הכנסת", אמר. תגובת הממשלה והליכוד לצו הביניים צפויה להגיע בשעות הקרובות, כאשר כל הצדדים מצפים לפסק הדין שיכריע אם תיערך הצבעה חוזרת בכנסת.