הכנסת אישרה את חוק יסוד לימוד תורה בקריאה ראשונה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק יסוד: לימוד תורה, ברוב של 63 חברי כנסת מול 53 מתנגדים. מדובר במהלך שתומכיו מגדירים כהיסטורי, ושמעגן לראשונה את מעמד לומדי התורה ברמת חוק יסוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע אישית למליאה, בלחץ הסיעות החרדיות שדרשו הכרעה ברוב של לפחות 61 קולות, והצביע בעד. הצעת החוק יזמו חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, וקובעת כי לימוד התורה הוא "ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל".

הצעת החוק הוגשה על ידי חבר הכנסת משה גפני, ממנהיגי יהדות התורה. מאחורי הכותרת הפומפוזית עומד מאבק שנמשך שנים על מעמד תלמידי הישיבות, גיוסם לצבא ומימון לימודיהם על חשבון הציבור. חוק יסוד, בניגוד לחוק רגיל, קשה יותר לשינוי ומסדיר עקרונות יסוד של המשטר. אם החוק יעבור גם בקריאה שנייה ושלישית, הוא ייתן להסדרי הפטור מגיוס עוגן חוקתי כמעט בלתי ניתן לפירוק.

צילום: צילום: יהודה יואל מנדלוביץ / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונס

לא כל הקואליציה הלכה שורה אחת. לפי הדיווחים, חברי הכנסת סולומון, השכל ואדלשטיין הצביעו נגד החוק, בשעה שהם חלק מהגוש שתומך בדרך כלל בממשלה. השלושה שברו שורות בהצבעה מהותית ורגישה, מה שמרמז שהמחיר הפוליטי של התמיכה בחוק גבוה מדי עבורם בנקודה הזו.

המשמעות המעשית של הצבעה זו עדיין מוגבלת: קריאה ראשונה היא שלב ראשוני בלבד, והחוק יצטרך לעבור ועדת כנסת ואחר כך קריאה שנייה ושלישית. אבל הסימבוליקה ברורה: רוב בכנסת מסמן כיוון, ומי שמקווה לעצור את החוק יצטרך לעשות זאת בשלב מאוחר יותר, ובתנאים קשים יותר.

המהלך מגיע בצל המשך המלחמה ברצועת עזה, שבה נושא אי-השוויון בנטל הגיוס הפך לפצע פתוח ורגיש עוד יותר מבעבר. אלפי משפחות ששילחו בנים לשרת חשות שהחוק הזה מכשיר בחוק את הפטור של קבוצה שלמה, בזמן שהמלחמה עדיין נמשכת.

מי שמכיר את ההיסטוריה של חוקי הגיוס יודע שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא שאפשר לבגץ לפסול את חוק הפטור מגיוס, בטענה שהוא פוגע בשוויון. החוק החדש נועד לתת נגד-משקל חוקתי לאותה עילה בדיוק, ולסלול את הדרך לחוק השתמטות שיעמוד בביקורת שיפוטית. המשנה ליועמשית כבר אמרה בדיונים שהנוסח הסופי הפך את החוק להצהרתי בלבד ו"אינו מדבר על עולם הישיבות", אך הסיעות החרדיות מסתפקות גם בזה לעת עתה.

גפני ותומכיו רואים בהצבעה הכרה ראויה במעמד התורה כערך לאומי מרכזי. גפני הסביר במליאה: "בשנים האחרונות חלה זילות בכבוד התורה. לכן, בהוראת גדולי התורה, החלטתי להביא את חוק היסוד הזה כדי להשיב את כבודה של התורה". יו"ר ש"ס אריה דרעי הצטרף לברכות: "הערב הרמנו את קרן התורה. אישורו של חוק יסוד: לימוד תורה הוא תחילתו של תיקון היסטורי". חבר הכנסת יצחק פינדרוס נשא נאום טעון שבו קישר את ההצבעה ליום שבעה עשר בתמוז וטח ביקורת קשה על המתנגדים: "אתם רוצים להכניס אותם לכלא? תסתכלו לעצמכם במראה ותתביישו". חבר הכנסת אורי מקלב הוסיף: "מה זה עם היהודי? שיש כאן איזה מאכל לאומי בשם פלאפל? על זה שיש דגל והמנון? זה יש בכל מדינה". מנגד, חבר הכנסת גלעד קריב הטיח בנתניהו מהבמה: "על מה למחוא לך כפיים? על חטופים שהיו בחיים וחזרו בארונות? תתבייש לך". המתנגדים, לעומתם, רואים בה ניצול של קואליציה שרידה כדי לדחוף חוק שהציבור הרחב לא תמך בו מעולם ברוב משמעותי.

ההצבעה הצתה גל תגובות זועמות, הן מהאופוזיציה והן מתוך הקואליציה עצמה. יו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, הצהיר כי ברגע שתוקם ממשלה חדשה בראשותו החוק יבוטל לאלתר, וכינה אותו "חוק יסוד ביזוי התורה". בנט הוסיף כי צה"ל זקוק כעת בנואשות ל-20,000 חיילים, ובמקום זאת בחרה "קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ'" לקדם חוק זה. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הכריז שהחוק ייזכר כ"אות קין על קואליציית טבח שבעה באוקטובר", וטען כי "נתניהו מוכן לפרק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה" כדי לשמור על הגוש. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט אמר כי "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו", ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן הצהיר אף הוא שבממשלה שלו החוק יבוטל ו"החרדים יתגייסו".

הביקורת הגיעה גם ממקום בלתי צפוי - מתוך הקואליציה עצמה. חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד יצא נגד החוק וכינה אותו "חוק יסוד חילול התורה", והזהיר כי הכניעה לדרישות החרדים עלולה להוביל את הליכוד ל"התרסקות בקלפי".

השאלה האמיתית היא מה יקרה בשלבים הבאים. חברי כנסת שהצביעו נגד הפעם יצטרכו להחליט אם הם מוכנים לשבור שורות שוב, ובאיזה מחיר פוליטי. הממשלה תדחוף קדימה, והאופוזיציה תנסה לעכב. בית המשפט העליון, שכבר ביטל בעבר חקיקה הנוגעת לחרדים וגיוס, עלול להוות תחנה נוספת במאבק הזה אם החוק יעבור בקריאה שלישית.