כטב"מים מעל ביירות מדי יום: צה"ל אוסף מודיעין לחיסולים בלבנון

כבר אלף ימים חלפו מאז טבח השבעה באוקטובר, וישראל לא מורידה את הרגל מהדוושה - גם כשאין לחימה פעילה. מדי יום, מאז כניסת הפסקת האש לתוקף בלבנון, מדווחים ברובע הדאחייה בביירות ובאזורים נוספים בלבנון על טיסות כטב"מים ישראלים לאיסוף מודיעין מעל המרחב. הדיווחים מגיעים ללא יוצא מן הכלל - יום אחר יום, ללא הפסקה.

המסר שישראל שולחת ברור: הפסקת האש אינה אומרת עיוורון. כל מחבל, כל מפקד, כל תנועה של ציוד או אמל"ח - נמצאים תחת עין ישראלית. על פי הדיווחים, המטרה הישירה היא למנוע מחזבאללה ומארגוני טרור אחרים לנצל את השקט כדי להעביר ממקום למקום מפקדות, בכירים ואמצעי לחימה. ובמידה ותינתן הפקודה, המודיעין שמצטבר מדי יום יוכל לשמש לסיכולים ממוקדים.

קצין בעל תפקיד מבצעי שהיה בלב אירועי השבעה באוקטובר נתן דוגמה חריפה לשינוי התפיסתי שעבר הצבא: "רק היום, לפני שעה, היה סיכול של מחבל בפאתי נבטיה. בצבא של פעם, לא היינו מעיזים לתקוף אותו, כי יש הפסקת אש, ואולי הם יגיבו. היום? זה לא מעניין אם הם יגיבו". המשפט הזה מסכם בצורה חדה את מה שהשתנה מאז אוקטובר 2023.

אותו קצין הוסיף: "איך שאנחנו מסתכלים היום על איום מתהווה, הגישה שלנו שונה כלפי האויב. היום אין דבר כזה ללא תגובה. החשיבה הזאת שונה לעומת פעם, שמול כל מיני נושאים כאלו היינו פשוט עוזבים". זו לא רטוריקה - זה מדיניות מבצעית שמיושמת בשטח, כולל מעל שמי לבנון.

בזירת עזה התמונה מורכבת יותר. על פי הערכות בצבא, חמאס מחזיק כיום בכ-27,000 אוחזי נשק בזרוע הצבאית, אלפי פריטי תלול מסלול, מטעני חבלה, טילים, רחפנים, כלי שיט ומערכות צלילה. הוא מגייס פעילים בשקט, מחדש את מערך חופרי המנהרות, ומייצר מדי חודש מאות מטעני חבלה ואמצעי נגד טנקים. ועדיין הוא משול ברצועה, אחרי אלף ימי לחימה.

גורם ביטחוני בכיר ציין כי חמאס "משתנה בהתאם למציאות". הארגון לא הכריז על מחליף רשמי למפקד הזרוע הצבאית עז א-דין אל-חדאד שחוסל במאי, אך בצבא מצביעים על עימאד עאקל כיורש סביר. "הוא גם יחוסל, לא רק בגלל מה שעשה בעבר אלא גם בגלל מה שהוא עושה כיום ומתכנן לעתיד", אמר אותו גורם. כך בדיוק עובדת המדיניות: איסוף מודיעין רציף, מיפוי מתמשך, וסיכול בזמן הנכון.

מפקד פיקוד הדרום, האלוף יניב עשור, דוחף לחידוש הלחימה נגד חמאס - בדגש על אזורים שכף רגל של חייל צבאי עדיין לא דרכה בהם. באזורים אלה חמאס אוגר אמצעי לחימה ומסתיר בכירים. הבעיה: האמריקנים מתנגדים נחרצות לחידוש הלחימה ופועלים לקדם כוח רב-לאומי שיהווה חלופה לשלטון חמאס. בינתיים, חמאס ממשיך למשול.

בין לבין, פורום הגבורה של משפחות שכולות פנה בדחיפות לרמטכ"ל אייל זמיר. הם מציגים נתונים על התחמשות מחודשת, תרגילים של חמאס סמוך לקו הצהוב, ומבקשים פגישה דחופה. "לא ייתכן כי גם לאחר המחיר הכבד ששילמה מדינת ישראל נחזור למציאות הביטחונית שקדמה לשבעה באוקטובר", נמסר מהפורום. "עם ישראל לא יצא למלחמה כדי לאפשר לחמאס להשתקם, להתחמש ולהתכונן לטבח נוסף".

מה שמחדד את הדאגה הוא תיעוד שפורסם בימים האחרונים: משאיות שמכניסות חומרי בנייה לרצועת עזה, לאחר שישראל אישרה פיילוט לקידום סעיף 17 בתוכנית טראמפ - לפיו תיפתחנה אזורים הומניטריים ברצועה. המשפחות רואות בכך תחילת שיקום שמקדים את פירוז הרצועה, ודורשות לחזור בה מהאישור.

אלף ימים של מלחמה הניבו הישגים צבאיים מרשימים: צבא ישראל כבש כ-70% משטחי רצועת עזה, יצר "קו צהוב" בדרום לבנון ופעל בשבע זירות במקביל. אבל כפי שנאמר בתוך מערכת הביטחון עצמה, באף לא אחת מהזירות תורגמו ההישגים הצבאיים למהלכים מדיניים. כל הזירות נשארו פתוחות. וכשבלבנון ישנו הפסקת אש, הכטב"מים ממשיכים לעוף - כי מי שעוצר את המעקב, עלול לגלות מאוחר מדי שהצד השני לא עצר.