בדיוק 1000 ימים אחרי הטבח, בשעה 6:29 בבוקר, עמד אביגדור ליברמן בכפר עזה ותקף ישירות את הממשלה. "האסון הכי נוראי בתולדות עם ישראל מאז השואה," אמר יו"ר ישראל ביתנו. "זה לא היה צריך לקרות."
צילום: צילום: Avigdor_Lieberman_in_Latvia.jpg: Saeima derivative work: César / CC BY-SA 2.0 / ויקימדיה קומונסליברמן לא הסתפק בהנצחה. הוא הפך את הביקור להצהרה פוליטית חדה: "הכתובת הייתה על הקיר. אני אישית הנחתי את כל ההתראות וכל האזהרות על שולחן מקבלי ההחלטות." הכוונה ברורה - לפחות לפי גרסתו, אף אחד לא יכול לטעון שלא ידע.
מאז 7 באוקטובר, טוען ליברמן, פועלת הממשלה בעיקר כדי להתחמק מאחריות. "מאז הם מנסים לעשות הכל כדי שנשכח את זה," אמר. זו לא ביקורת חדשה מצדו, אבל הבמה שנבחרה - כפר עזה, ביום הסמלי הזה - מחדדת אותה.
הדרישה המרכזית שהציג: ועדת חקירה ממלכתית. ליברמן אמר שזו תהיה "ההחלטה הראשונה של הממשלה הבאה." לא בקשה, לא המלצה - הבטחת בחירות מפורשת. השאלה מי יהיה בממשלה הבאה, כמובן, עדיין פתוחה.
אבל הביקורת החריפה ביותר הגיעה על המצב הנוכחי: "1000 ימים וכל החזיתות עדיין פתוחות." ליברמן טוען שהממשלה לא סגרה אף סוגיה מהותית - לא בצפון, לא בדרום, לא מול איראן ולא בפנים הבית. "הממשלה הזאת משאירה לנו כאוס ואנרכיה," אמר.
מהמילים האלה ליברמן קפץ ישר לקמפיין: "לכן אנחנו ננצח בבחירות. ואנחנו נכריע בכל הסוגיות, בכל החזיתות, גם בחוץ וגם בפנים. אנחנו ניקח את המדינה מכאוס להכרעה." אצל ליברמן, יום הזיכרון הפך לפתיח מסע בחירות.
הביקור בכפר עזה מדגיש דפוס שחוזר על עצמו: האופוזיציה מגיעה לאתרי הטבח כדי לחדד את הפער בין מה שהיה לבין מה שנעשה מאז. ליברמן בחר ביום ה-1000 כנקודת ציון לא רק לאבל, אלא לחשבון נפש פוליטי.
עם התקרבות הבחירות, ודרישות הולכות וגוברות לוועדת חקירה ממלכתית מצד מספר גורמים, ניסיון ליברמן למקם את עצמו כמי שדרש אחריות מהיום הראשון עשוי להפוך לקו מרכזי בתעמולת מפלגתו.
ביקורו של ליברמן בכפר עזה מסמן את יום ה-1000 לא רק כציון דרך של אבל לאומי, אלא כפתיחת חשבון פוליטי מלא עם הממשלה על ניהול המלחמה ועל כל מה שלא נסגר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה