מהפכה ברבנות: ארגון צהר יורשה להעניק תעודות כשרות רשמיות

מנכ"ל הרבנות הראשית, יהודה כהן, העניק ביום חמישי רישיון רשמי לארגון רבני צהר לפעול כגוף נותן הכשר לבתי עסק ברחבי הארץ. מדובר בסיום הליך ממושך שכלל עתירה לבית המשפט העליון, ולאחר שנמצא כי המסמכים וההתחייבויות שהגישה חברת "צהר פיקוח מזון בע"מ" עומדים בכל הדרישות הקבועות בחוק איסור הונאה בכשרות. אלא שתוך שעות בודדות, מועצת הרבנות הראשית פרסמה החלטה רשמית שבה היא מודיעה כי אינה מאשרת את הרישיון, בטענה שהמנכ"ל פעל ללא סמכות וללא כל עדכון מוקדם של הגוף המוסמך לאשר מהלך כזה.

מועצת הרבנות הראשית קובעת כי סעיף 2יז(א)(6) לחוק איסור הונאה בכשרות מחייב שמועצת הרבנות לא תתנגד לרישיון כתנאי למתנו. לפי החלטת המועצה, "למרות שהיה עליו לעשות זאת לפי החוק, לפי ההיגיון ולפי כללי מינהל תקין, המנכ"ל כלל לא עדכן אותנו בנוגע לכוונתו לתת את הרישיון, כך שהנושא טרם עלה לדיון בפני מועצת הרבנות הראשית או בפני ועדת הכשרות". לאור כך, מועצת הרבנות הראשית "אינה מאשרת בשלב זה את מתן הרישיון לארגון צהר".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, הגיב במכתב דחוף למשנה ליועצת המשפטית לממשלה ולייעמ"ש הרבנות, בו ציין כי ערך בירור עם נשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן בר, ממנו עלה כי לא המועצה ולא נשיאה נתבקשו לנושא או הביעו דעה בו. אבידן קבע כי בנסיבות אלה "אין תוקף לתעודה האמורה". הוא הוסיף כי נתקבלו עשרות פניות מרחבי הארץ מבעלי עסקים שביקשו לממש את התעודה באופן מיידי, ודרש מהגורמים המשפטיים לבלום את הפצתה.

רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב שמואל אליהו, תקף את המהלך בחריפות יוצאת דופן. "מנכ"ל הרבנות המפוטר ממשיך להתנהל בצורה שערורייתית. לאחר שפגע בכשרות בישראל, באמון הציבור וביוקר המחיה - ממשיך המנכ"ל לנסות ולזרוע הרס. לא נתנו לזה יד אז ובטח שלא ניתן לזה מקום היום. מכתב הכשרות לצהר אינו קביל ודינו לא להתקיים", אמר הרב אליהו. לדבריו, מדובר ב"מחטף שערורייתי" שנעשה על דעת המנכ"ל בלבד, ללא בדיקה מקצועית, ללא בחינת נהלי צהר, וללא בדיקה שהיכולות הטכניות של הארגון עומדות בדרישות הרבנות הראשית.

על פי הדיווחים, יהודה כהן צפוי לפרוש מתפקידו בתוך כשבועיים, לאחר שהגיע להסכם פרישה מוקדם בעקבות חקירה שנפתחה נגדו בנציבות שירות המדינה בחשד להתעמרות ואי-סדרים חמורים. המועצה והגורמים המתנגדים לרישיון מתארים את המהלך כניסיון של המנכ"ל היוצא לקבוע עובדות בשטח בימיו האחרונים בתפקיד.

מערך הכשרות של צהר פועל בשטח מאז 2018, ומפקח כיום על מאות בתי עסק, מסעדות, בתי מלון ומטבחים מוסדיים. עד לקבלת האישור, פעל המערך כאלטרנטיבה פרטית תחת מגבלות משפטיות של ממש: חוק איסור הונאה בכשרות אסר עליו להדביק את המילה "כשר" על תעודות שהנפיק. בעקבות ההחלטה, החל מערך צהר להנפיק לרוב בתי העסק שבפיקוחו תעודות כשרות מעודכנות הנושאות את המילה "כשר" באופן רשמי.

מנכ"ל מערך כשרות צהר, הרב עמנואל גדג', אמר: "זהו צעד היסטורי לחיזוק מערכת כשרות ממלכתית, מקצועית ומפוקחת, הפועלת על פי ההלכה ומתוך אחריות לכלל הציבור". הרב גדג' הוסיף כי המערך "פעל לאורך כל השנים במקצועיות, באחריות הלכתית ובשקיפות מלאה, מתוך מטרה אחת: להרבות כשרות בישראל ולתת מענה ראוי לעסקים ולציבור שומרי הכשרות". גדג' לא התייחס לטענות על פגמים בהליך.

מארגון "כושרות", המתחרה בצהר בתחום, נמסרה תגובה חריפה: "כך נראית הפקרות במסווה של תחרות. מנכ"ל הרבנות הראשית, המסיים את כהונתו לאחר תקופה שבה נפגע תחום הכשרות ואף התנהל בעניינו הליך משמעתי, מנפיק רישיון לשלוש שנים ללא התייעצות עם מועצת הרבנות הראשית או אגף הכשרות, ללא הליך מקצועי מסודר ושקוף וללא השלמת הבדיקות הנדרשות". הארגון הוסיף כי בדיון בבית המשפט העליון הוצגו דוחות מקצועיים המצביעים על ליקויים בעמידת צהר בדרישות הכשרות, אולם מנכ"ל הרבנות בחר להתעלם מהם.

אחד ממאפייני המודל של צהר הוא ההפרדה בין בית העסק לבין המשגיח: המשגיחים מועסקים ישירות על ידי מערך צהר ולא על ידי בעל העסק, צעד שנועד למנוע ניגוד עניינים ותלות כלכלית. עניין זה היה בעבר נקודת תורפה קלאסית בכשרות הרבנות המקומית, שבה שילם בעל המסעדה את שכר המשגיח שאמור היה לפקח עליו.

שינוי הפנים של צהר בשנים האחרונות לא מקרי. כניסתם של אנשים תורניים לתפקידי מפתח בארגון, בהם מנכ"ל, סמנכ"ל ומפקח ראשי, יצרה תשתית שאפשרה שיח אמיתי עם גופי הכשרות של הרבנות הראשית. הארגון שהוקם במקור כגוף של רבנים ציוניים-דתיים מתונים, מנסה כיום להיכנס לתוך המערכת ולשנות אותה מבפנים, לא רק לחיות לצידה.

מבחינה רעיונית, ההכרה הרשמית מאיימת על המונופול ההיסטורי שנהנו ממנו המועצות הדתיות בתחום הכשרות. עד כה, בעל מסעדה שרצה תעודת כשרות עם תוקף משפטי לא היה לו לאן ללכת מלבד לרבנות המקומית. כעת יש חלופה - אם הרישיון יעמוד. צהר מעריכה שהדבר יוביל לתחרות, שתוזיל עלויות לבעלי עסקים ותשפר את איכות השירות.

הרב גדג' ציין כי הוא מקווה שהרישיון "יאיר את עיני המחוקקים בדבר חשיבות פעילותם של גופי כשרות מקצועיים ומסורים, המשלמים את שכר המשגיחים והמפקחים, ופועלים למען חיזוק הכשרות בישראל באמונה שלמה" - ניסוח שמכוון ישירות לדיון המתנהל בכנסת סביב רפורמת הכשרות.

הרקע הפוליטי רחב מהפרשה הנוכחית. הקואליציה מקדמת בשבועות הקרובים הצעת חוק לביטול רפורמת הכשרות שיזם מתן כהנא בתקופת ממשלת השינוי. החוק נועד לא רק להחזיר את המונופול לרבנות הראשית, אלא גם להעביר כ-5,000 משגיחי כשרות לתאגידים בשליטת המועצות הדתיות. אם החוק יעבור, הרישיון שנתן כהן לצהר יתבטל ממילא. המועצה מבקשת 30 ימים לבחינת החומרים לפני גיבוש עמדה סופית, אולם עם קידום החקיקה בכנסת המתוכנן לאותו פרק זמן, ייתכן שהשאלה תיפתר ברמה החקיקתית לפני שתיפתר ברמה הרגולטורית.