קואליציה קוראת לסרב לפסיקת בג"ץ בעניין מבקר המדינה

בית המשפט העליון פסק פה אחד לבטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה ולקיים בחירות חוזרות - והמערכת הפוליטית פרצה. לא בביקורת, לא בהסתייגות, אלא בקריאה גלויה ומפורשת: לא לקיים את פסיקת בית המשפט.

השופטים נימקו את פסיקתם בכך ש"נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה, המחייב את ביטולה וקיומה מחדש". המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, הדגיש את הנקודה המרכזית: "המשיבים לא הציגו כל טיעון פרשני שיש בו כדי להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת עם המונח 'הצבעה חשאית' שבחוק היסוד ובחוק מבקר המדינה". כלומר, הבחירה צולמה - ובכך נפגעה חשאיותה.

הרקע לפרשה: בסבב ההצבעה הראשון בכנסת זכה השופט בדימוס יוסף אלרון ב-60 קולות לעומת 57 לראבילו, אך מאחר שאף אחד לא הגיע לרוב הנדרש, נערך סבב שני. בסבב זה התפתחה סערה: חברי הקואליציה נדרשו לצלם את פתקי ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד, כדי להוכיח משמעת. יושב-ראש הכנסת הכריז מעל הבימה שצילום עצמי הוא "זכות וולונטרית" של כל חבר כנסת. לפחות שישה חברי כנסת עשו בכך שימוש, וראבילו ניצח ב-61 קולות, פער של ארבעה קולות בלבד.

המשמעות המיידית של הפסיקה קשה לא פחות מפסק הדין עצמו: מבקר המדינה הנוכחי, מתניהו אנגלמן, מסיים את תפקידו מחר, יום שישי. בית המשפט לא האריך את כהונתו. כלומר, החל ממחר, ישראל תהיה ללא מבקר מדינה בתפקיד - עד שתיערכנה בחירות חדשות ותושלמנה. כמה זמן זה ייקח? לא ידוע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יצא בהתקפה חריפה על בית המשפט וכתב: "אלו שבחרו את עצמם, בניגוד לחוק, פוסלים את בחירתה החוקית של כנסת ישראל. בג"ץ רומס את הכנסת, בהתנהלות אנטי-דמוקרטית פרועה שכבר הפכה לשגרה". בן גביר הוסיף כי "המשימה החשובה ביותר שלי בקדנציה הבאה תהיה רפורמה משפטית מקיפה. לא אתפשר על גרם".

אך הקריאה הבוטה ביותר הגיעה מסגן השר אלמוג כהן, שלא הסתפק בביקורת ויצא בקריאה מפורשת למרד: "זוהי שעת מבחן. בג"ץ שמבטל את תוצאות בחירת מבקר המדינה - יבטל גם את תוצאות הבחירות המרכזיות. אני קורא לחבריי לנהוג כמוני, ולא לקיים את פסיקת בג"ץ בראשות השופט המושחת יצחק עמית".

חברת הכנסת טלי גוטליב הצטרפה לדעה הזו וקבעה בפסקנות: "עד כאן! בג"ץ עשה טעות אחת יותר מדי. לא יקוימו בחירות חוזרות למבקר המדינה. הכנסת אמרה את דברה ובחרה מבקר מדינה". גוטליב הזהירה מפני ההשלכות לאזרחים: "המשמעות שלאזרחי ישראל בחסות בג"ץ לא יהיה לאן לפנות. כנסת שמכבדת את עצמה לא מכניעה את עצמה לפסק דין בזוי של בג"ץ". יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי היה תמציתי עוד יותר ואמר במילה אחת בלבד: "לא". מילביצקי הוסיף בהמשך כי "זה רק הפרומו למה שהם מתכוונים לעשות בבחירות הכלליות". יו"ר ועדת חוץ והביטחון בועז ביסמוט הצטרף לניחוח הסירוב ואמר: "הכנסת כבר אמרה את דברה".

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הכריז אף הוא כי הוא מחליט שלא לקיים הצבעה חוזרת, בניגוד לפסיקת בג"ץ - צעד שמעמיד את הכנסת בעימות ישיר מול הרשות השופטת.

מהצד השני של המפה הפוליטית הגיעו תגובות שונות בתכלית. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הכריז: "העתירה שלנו לא רק הצילה את כבודה של הכנסת, אלא גם את מוסד מבקר המדינה. נמשיך לשמור על שלטון החוק ולהבטיח שמדינת ישראל תמשיך להיות דמוקרטית". ח"כ יאיר גולן ציטט את הביטוי המפורסם ואמר: "יש שופטים בירושלים". ח"כ גלעד קריב תיאר את ההחלטה כ"מתבקשת", וח"כ קטי שטרית אמרה: "יש גבול". ח"כ אביחי בוארון עמד על עמדתו כי "הבחירה בראבילו חוקית".

גם נפתלי בנט הגיב בחריפות, אך מכיוון שונה. בנט לא קרא לסרב לפסיקה, אלא תקף את הקואליציה עצמה: "שוב המדינה בכאוס. שוב הקואליציה נכשלה בניהול ענייני המדינה. מינוי פרקליט אישי של ראש הממשלה לתפקיד מבקר המדינה הוא ליקוי מאורות. שיבוש הליכי בחירת המבקר - עבריינות לשמה".

צילום: AI

ראבילו, שמינויו עומד כעת בלימבו משפטי ופוליטי, שימש בעברו כפרקליטו האישי של ראש הממשלה - עובדה שהייתה לאחת הנקודות המרכזיות בעתירות שהוגשו נגד בחירתו. בית המשפט העליון קיבל את העתירות פה אחד, בפסיקה שנחשבת חריגה ומרחיקת לכת.

בולט במיוחד הוא השקט מהמפלגות החרדיות, שבחרו עד כה לשמור על שתיקה ולא להביע עמדה פומבית בנושא.

מעבר לקריאות הגלויות למרד, מגיעים גם דיווחים מסביבת ראש הממשלה נתניהו כי מקורביו שוקלים לא לציית לפסיקת בית המשפט. מדובר בצעד שלא נראה כמוהו בהיסטוריה הפוליטית הישראלית, ואם ייצא לפועל - הוא יוביל ישירות לעימות חוקתי בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת.

כעת עומדת בפני הכנסת השאלה המעשית: האם תציית לפסיקה ותקיים בחירות חוזרות, או שחברי קואליציה ינסו לעצור את התהליך בפועל - מהלך שעשוי להוביל למשבר חוקתי חסר תקדים. ההתפתחויות בימים הקרובים צפויות לבחון עד כמה הקריאות למרד הן הצהרות רטוריות, ועד כמה יהפכו לצעדים מעשיים.