רעידת אדמה בעוצמה 7.5 שפגעה בצפון ונצואלה ב-24 ביוני הרסה שכונות שלמות, גבתה את חייהם של לפחות 2,300 בני אדם והותירה עשרות אלפי משפחות ללא קורת גג. הנזק הכלכלי מוערך ביותר מ-10 מיליארד דולר, ועוד כ-50 אלף בני אדם מוגדרים נעדרים. ומומחים מזהירים: מספר הקורבנות האמיתי גבוה בהרבה ממה שמדווח רשמית.
האסון פגע בשעה 18:04 בערב, ביום חג לאומי, כשמיליוני משפחות היו מכונסות בבתיהן. שתי רעידות הכו בהפרש של פחות מארבעים שניות, בעומק רדוד של 10 עד 22 קילומטרים בלבד - מה שהעצים דרמטית את ההרס. הפגיעה הקשה ביותר נרשמה בעיר הנמל לה גואירה ובמטרופולין קראקס, שם נהרסו לחלוטין כ-1,400 מבנים. כביש המהיר היחיד שמחבר את הבירה לחוף נחסם כליל, וימים ארכו עד שציוד חילוץ הגיע ליעדו.
בתוך ים של אסון, סיפורו של הרנאן אלברטו חיל פלורס, מאבטח בן 44, הפך לסמל. חיל נקבר תחת הריסות חניון קניון שקרס בלה גואירה ושהה שם שמונה ימים שלמים, בעומק של תשעה מטרים מתחת לפני השטח. מבנה קטן מבטון שבו שהה יצר סביבו מעטפת הגנה שמנעה ממנו להימחץ תחת 140 טון של הריסות. ריקרדו אריאס מהצלב האדום של קוסטה ריקה אמר: "הוא אמר לנו שאין לו אפילו ציפורן מעוכה. הוא בסדר".
350 מחלצים משבע מדינות, ביניהן ונצואלה, אל סלבדור, מקסיקו, ארצות הברית ופורטוגל, פעלו ימים ארוכים להגיע אליו. וגנר לייבה, ראש תחום תגובת חירום בצלב האדום של קוסטה ריקה, הסביר: "היינו צריכים להתקדם לאט מאוד. המשימה להגיע אליו כדי לתת לו את שלוק המים הראשון נמשכה כמעט שלושה ימים". מרקו אנטוניו פרנקו מהצלב האדום המקסיקני הוסיף כי חיל שמר על תקשורת רציפה עם המחלצים: "הוא אדם עליז. הוא אפילו ביקש משקאות בטעמים ספציפיים שהוא אוהב, ומדרבן אותנו להמשיך".
אבל בזמן שהכותרות עסקו בחיל ובספירת ההרוגים, אודי כהן, ראש משלחת ארגון "נתן - סיוע חובק עולם", מתאר מציאות אחרת לגמרי. "מה שרואים בטלוויזיה הוא רק חלק קטן מהמציאות", אמר. "יש כאן שכונות שלמות שבהן אנשים פשוט חיים בחוץ. אין שירותים, אין תנאים סניטריים בסיסיים, ובמקומות מסוימים עדיין יש גופות מתחת להריסות. אלה תנאים שעלולים להביא במהירות להתפרצות של מחלות וזיהומים".
אחת הבעיות הדחופות ביותר, לדברי כהן, היא דווקא לא הרעב ולא הקור - אלא המחסור בתרופות. "אנשים איבדו הכול. התרופות שלהם נשארו בבתים שנהרסו, המסמכים נעלמו, ואין להם דרך להשיג טיפול. אנחנו פוגשים חולים כרוניים שנשארו בלי התרופות שהם חייבים לקחת מדי יום". תמונה אחת לא עוזבת אותו: זוג מבוגר באוהל, הבעל נכה שוכב בחיתול בחום הכבד, ואשתו שיושבת בעצמה על כיסא גלגלים ומנסה לעשות לו רוח.
"אנחנו כל הזמן מדברים על מניין ההרוגים, אבל הסיפור הגדול הוא השורדים", אמר כהן בחדות. "יש כאן מאות אלפי אנשים שנשארו בלי בית, בלי תרופות, בלי מסגרת ובלי ודאות. הם יצטרכו עזרה עוד הרבה אחרי שהכותרות ייעלמו". ארגון "נתן" פועל בשטח יחד עם מנהיגים מקומיים ועובדות סוציאליות, ומנסה להקים מסגרות לילדים שמסתובבים ברחובות ללא כל פיקוח מאז קרסו בתי הספר.
רקע פוליטי מוסיף שכבה של מורכבות לאסון. ונצואלה נמצאת בעיצומו של מעבר שלטוני: בתחילת ינואר 2026 נלכד הדיקטטור ניקולאס מדורו במבצע צבאי אמריקאי, ואת מקומו תפסה הנשיאה בפועל דלסי רודריגז. שינוי זה אפשר לראשונה זרימה של סיוע אמריקאי ישיר, ומעל 27 מדינות שלחו 40 צוותי חילוץ עם יותר מ-2,000 מחלצים. גם משלחת ישראלית פועלת בשטח, זאת למרות היעדר יחסים דיפלומטיים רשמיים בין המדינות במשך כמעט שני עשורים. לדברי כהן, המשלחת הישראלית מתקבלת בחמימות: "אנחנו לא מסתירים שאנחנו מישראל. מי שמגיע עם רצון אמיתי לסייע מתקבל באהבה".
חברת מודלי הסיכונים ואריסק העריכה כי הנזק הכלכלי עולה על 10 מיליארד דולר, אך גם הדגישה שקשה להעריך את היקף הנזק המבוטח בשל האינפלציה הגבוהה, שיעור הביטוח הנמוך ואפקט הסנקציות הבינלאומיות. אתר ממשלתי לדיווח על נעדרים קיבל עד כה כ-46,000 פניות - נתון שמרמז כי מספר הקורבנות הסופי יהיה גבוה בהרבה מהמדווח. ארגוני האו"ם כבר פתחו במבצע רכש דחוף של 10,000 שקי גופות.
פעולות החילוץ נמשכות, אך חלון ההזדמנויות הולך ומצטמצם. הרופאה אנדראה פראדה ניסחה את הדילמה הכואבת שמולה עומדים המחלצים: "כולם מודעים לכך שהימים והשעות עוברים במהירות. אנחנו עובדים מתוך ידיעה כואבת כי הסיכויים למציאת ניצולים חיים הולכים ואוזלים בכל רגע שעובר".
ונצואלה הולכת לעבור עוד חודשים ארוכים של שיקום, ואנשי הסיוע מזהירים שהמשבר ההומניטרי האמיתי - זה של השורדים - עלול להיבלע בין הכותרות עוד לפני שהחל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה