אדלשטיין פורש מהליכוד: "אצא לדרך פוליטית חדשה"

זה נשמע כמו פרידה שבאה מזמן. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שבילה למעלה משני עשורים בליכוד ושימש כיו"ר הכנסת וכיו"ר ועדת החוץ והביטחון, הודיע שהוא עוזב את המפלגה ויוצא לדרך פוליטית חדשה. הריאיון המלא ישודר מחר (שבת) בתוכנית "פגוש את העיתונות".

"אני לא מתכוון להתמודד בפריימריז בליכוד, אני אצא לדרך פוליטית חדשה", הצהיר אדלשטיין. "זה משפט מאוד קשה לומר", הוסיף, ופנה גם לתומכיו הוותיקים: "יש גם את אותם חברים שברגע זה בהפתעה שומעים את מה שאני אומר ואומרים: 'מה יולי עושה?! תמכנו בו עשרות שנים, היינו תומכים בו גם הפעם, למה הוא עושה את זה?'".

אדלשטיין הסביר שלא יכול היה עוד להצדיק בפומבי את מדיניות הליכוד. לדבריו, יפעל להקמת מסגרת פוליטית חדשה שתקדם ממשלת אחדות. הוא הבהיר במפורש שלא יצטרף לגוש השינוי.

אדלשטיין, בן 67, חבר בליכוד מאז 2003, עת התאחדה מפלגתו הקודמת "ישראל בעלייה" עם הליכוד. ההחלטה לפרוש אינה מהלך פתאומי אלא מסכמת שנים ארוכות של עימותים עם הנהגת המפלגה. כבר ב-2018 הטיל וטו על נאום נתניהו בטקס המשואות, במרס 2020 סירב להתייצב לצידו בפתח המשפט ולאחר מכן התפטר מתפקיד יושב ראש הכנסת, וב-2021 הכריז על כוונה להתמודד מולו על ראשות הליכוד - ובסופו של דבר נסוג.

הנקודת השבר הברורה היא חוק הגיוס. כשכיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, סירב אדלשטיין לקדם נוסח שלא יכלול יעדי גיוס משמעותיים וסנקציות על עולם התורה. הסירוב הזה הציב אותו בעימות ישיר ומתמשך מול נציגי יהדות התורה ושס, ומול לשכת ראש הממשלה. סיעת הליכוד הדיחה אותו בסופו של דבר מראשות הוועדה, ובחרה בח"כ בועז ביסמוט במקומו.

בינואר האחרון הפך הקרע לפומבי לגמרי. ראש הממשלה נתניהו תקף בגלוי במסיבת עיתונאים את "יו"ר הוועדה הקודם", בלי לציין את אדלשטיין בשמו, ואמר כי "היה קשה מאוד להעביר את זה בוועדת החוץ והביטחון עם היו"ר הקודם שלה, שעיכב ועיכב ועיכב". הוא הוסיף: "אני נתתי בו אמון, וגם חבריי בסיעות החרדיות נתנו בו אמון, והאמון הזה לא היה מוצדק". רק השבוע הצביע אדלשטיין נגד עמדת הקואליציה ונגד חוק יסוד: לימוד תורה.

דוברו של אדלשטיין, מעין סמון, לא נשאר חייב. בתגובה לתדרוכים שיצאו נגד הבוס שלו, כתב: "אם לגייס חרדים במציאות של מלחמה על הבית, כשאחים שלי נשחקים במילואים, כשהמשפחות שלהם קורסות וכשזוגות מתגרשים כי הן לא עומדות בעומס המילואים זו 'נקמנות אישית' - אז אני בעד נקמה".

ההערכות בשדה הפוליטי הן שאדלשטיין יוביל גוף פוליטי חדש שיכלול שמות בולטים נוספים. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ושגריר ישראל באו"ם לשעבר גלעד ארדן נזכרים כמועמדים אפשריים להצטרף, ככל שיחליטו להתמודד בבחירות. קבוצת רבנים מהציונות הדתית פועלת מאחורי הקלעים לקדם את ההתארגנות. הרצון המשותף הוא להקים מפלגה שלא תשב עם מפלגות ערביות ולא עם מפלגות חרדיות, תדגיש שוויון בנטל ותשמור על ערכי הימין. ארדן פועל כרגע בציר מקביל, אך ייתכן שיתוף פעולה בין כל השלושה בהמשך.

במקביל, נחשף כי אדלשטיין מנהל מגעים מתקדמים עם שקד להקמת המפלגה החדשה, וההכרזה הרשמית צפויה להתקיים בתוך כשבועיים. בין השמות שנבחנים להצטרפות: ראש עיריית בית שמש לשעבר עליזה בלוך, סגן ראש מועצת שומרון דוידי בן ציון, והאב השכול חגי לובר.

אדלשטיין אינו הפורש היחיד מהליכוד בימים אלה. ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, הודיע אף הוא על פרישתו. "הליכוד היה עבורי בית פוליטי חם במשך שנים רבות", אמר קבסה, "אבל לפני שאנחנו אנשי ליכוד, אנחנו קודם כל תושבי חצור הגלילית". לדבריו, ההחלטה התקבלה לאחר קרוב לשנתיים של מאבק מול משרדי הממשלה, שבסופו נותרה המועצה מחוץ לכל תוכניות הסיוע לשיקום הצפון.

הרקע הרחב יותר הוא שישראל ככל הנראה הולכת לבחירות. בכירים ביהדות התורה הגדירו את הפגישה עם אדלשטיין כישלון חרוץ. הח"כ משה גפני קיבל הנחיה לעזוב את הממשלה ולפעול לפירוקה. מפלגת יש עתיד הודיעה שתעלה בשבוע הבא למליאת הכנסת את הצעת החוק לפיזור הכנסת.