בגובה של 11 אלף רגל מעל סיציליה, בתוך מטוס אולטרה-לייט עם שני מושבים בלבד, הביטו ניר לוי בת 27 ואביה גיל לוי בן 62 אל תוך לועו של הר געש פעיל. לא דרך חלון של מטוס נוסעים גדול, לא בתמונה - מרחק של מה שמרגיש כמה מאות מטרים בלבד, עם עמוד אפר וולקני שסימן להם מאיזה כיוון אסור להתקרב. זו הייתה רק אחת מהסצנות שעיטרו את הרוד טריפ האווירי של משפחת לוי, 18 ימים ו-55 שעות טיסה שהפכו חלום ישן למציאות.
ניר, מדריכת טיסה המתגוררת בארה"ב, וגיל, חקלאי ממושב פארן בערבה, לא נסעו לתיירות רגילה. הם לא הזמינו מלון בוקינג ולא ישבו בשדה תעופה מוזנח. הם המריאו ממושב פארן עם שישה קילו ציוד אישי לכל אחד, חישובי דלק, אינספור אישורים מראש ורשימה של שדות דשא, מנחתים פרטיים ואנשים שישמחו לקבל מטוס קטן מישראל. הטיול כלל עצירות ביוון, את כל איטליה מדרום לצפון, ובדרך חזרה גם בסלובניה, קרואטיה ומונטנגרו.
הכל כמעט נתקע על הקרקע עוד לפני שהתחיל. "בשעה שתיים לפנות בוקר הודיעו לנו שאין להם מקום חניה בשבילנו ברודוס", סיפרה ניר. "שתבין איזה לחץ, זה משנה את כל הדרך". במטוס אולטרה-לייט, בניגוד לנסיעה ברכב, לא פשוט מחפשים חניון אחר. צריך שדה שיש בו גם ביקורת דרכונים, וברחבת ישראל לים האגאי אין הרבה אפשרויות. "בכרתים אמרו לנו 'לא', זה היה לחץ ממש לפני הטיסה", סיפרה ניר. "בסוף הצלחנו למצוא ברודוס חברה אחרת שהסכימה לקבל אותנו". הם המריאו.
היומיים הראשונים, המעוף מעל הים התיכון, היו לדבריה דווקא "יחסית משעממים". הרבה קו ישר, הרבה מים, לא הרבה נוף. ואז נפתחה אירופה. "הנופים נהיו מדהימים", אמרה ניר. "גם יוון מהממת וגם איטליה. היו מצבים שטסנו באותו נתיב פעמיים פשוט כי כל כך התלהבנו מהנוף. את אמאלפי עשינו שלוש פעמים: הלוך, חזור, הלוך". ניר סיפרה שבדיוק שנה לפני כן עמדה שם על הקרקע והסתכלה על מטוסים שעוברים. "אמרתי: 'הלוואי שהייתי שם עכשיו'. ועכשיו הייתי".
אחת הנחיתות המפתיעות ביותר הייתה ב-סן מרינו, המדינה הזערורית בלב איטליה. "בצד אחד של שדה התעופה יש הר, ובצד השני תהום. הנוף מדהים. אתה רואה את רימיני, אתה רואה את הים", תיאר גיל. המקומיים נרגשו לא פחות. "הטייסים שם אמרו לי שיש מצב שאני הבחורה הראשונה שנוחתת במדינה הזאת", אמרה ניר. "יש שם מעט נחיתות, מטוס או שניים-שלושה ביום. פתאום מטוס מישראל - יכול להיות שיש סיכוי טוב שאנחנו 'המטוס הישראלי הראשון שנוחת במדינת סן מרינו'".
הרגע הדרמטי של הטיול הגיע מעל סיציליה. השניים טיפסו ל-3,500 מטר גובה והקיפו את לוע האתנה. "זה לא מסוכן", הסביר גיל. "זה אפר וולקני, לא עשן. אתה רואה לאן הוא הולך ומגיע מהכיוון ההפוך". ניר הוסיפה את ההסבר המקצועי: "בכל מקרה לא טסים בדיוק מעל הלוע, כי יש שם אזור אסור לטיסה. זאת הייתה חוויה להגיע עם המטוס שלנו לגובה הזה. משהו שלא עשינו אף פעם עד עכשיו". באותו סיבוב המשיכו גם לאזור סטרומבולי, שם רצועת איים שכל אחד מהם הר געש פעיל.
בתוך הקוקפיט הקטן שלטה חלוקת תפקידים ברורה, אבל לא הרגילה. "95 אחוז מהזמן אני טסתי", סיפר גיל בגאווה, "והיא עשתה את היתר - תקשורת עם בקרי הטיסה, תכנון הטיסה. הייתי 'האוטו אבא-פיילוט'". ניר, שבחיי היומיום מדריכה טייסים, לא ויתרה על הסטנדרטים שלה גם כשהחניך הוא אביה. "פתאום הוא עושה משהו לא נכון, וצריך להעיר לו. לא כל אבא היה מקבל הערה כזאת. לפעמים אפילו הייתי צריכה להרים את הקול, כזה: 'מה אתה עושה, אבא?'" גיל לא ערער. "צריך להבין שבמטוס יש קפטן אחד. אין שניים".
לא הכל הלך לפי התוכנית. "בקורפו לא אישרו לנו את יום הנחיתה", מספר גיל, ואותו שיבוש לקח אותם לאגמי צפון איטליה - אגם גארדה ואגם קומו. בדרך נחתו בברגמו, אכלו צהריים עם חברים מקומיים שגיל מכיר מרכיבת אופניים, ואז המשיכו מעל האגמים. "הנוף שם מטריף", אמר. בדרך חזרה, בין קורפו לרודוס, חסר להם דלק. הפתרון: שדה פרטי של מקומי שאיתו התכתבו ערב קודם בגוגל טרנסלייט. המסלול היה 600 מטר, המחסן עם מטוסים, ומהבית צמוד. "הוא קטף לנו משמש מהעץ שלו", נזכרת ניר.
גיל, שאביו היה טייס ושני אחיו טייסים, מסכם את 18 הימים בפשטות: "תענוג לטוס עם הבת שלי ולראות איך היא מתמודדת יותר יפה מאיך שאני הייתי מתמודד". ניר כבר מסתכלת קדימה. "איטליה ממש מאובזרת לטיולי אולטרה-לייט, חבל על הזמן. אני ואבא כבר מחכים לטיול הבא שלנו ביחד".
משפחת לוי הוכיחה שגם רוד טריפ אפשר לעשות בגובה 11 אלף רגל, עם שישה קילו מטען ואבא שמוכן להיות חניך של בתו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה