גוטליב מגנה על חוק ההפרדה באקדמיה: "תפסיקו לשקר, זו דמוקרטיה"

טלי גוטליב הפסיקה את המראיינת באמצע המשפט. "אני מבקשת מכם לא לשאול את השאלה הזאת", אמרה בחדות. "כי זאת לא השאלה הנכונה". ועדת החינוך של הכנסת אישרה ביום שני את החוק להרחבת הלימודים בהפרדה מגדרית לתארים מתקדמים, ועכשיו הכל ממהר לקראת הצבעה סופית במליאה - עוד השבוע.

גוטליב ניסתה לשדד את המסגרת מהיסוד. "החוק הוא לא חוק להפרדה מגדרית באקדמיה", הסבירה. "הוא חוק שאם יש ביקוש ללימוד בהפרדה - יהיה. אני רוצה שנשים תתקדמנה. כשעזרתי שחב"ד יוכלו לעשות אירועים בנפרד בכיכר, לא הלכתי לאירוע כי אני לא הולכת לאירועים בנפרד, אבל אעשה הכל שמי שרוצה יוכל לעשות את זה. זה בדיוק תפארת הדמוקרטיה". זה ספין מוקפד, אבל הוא לא מסתדר עם מה שאושר בפועל בוועדה.

מה שאושר בפועל הוא מהלך עוקף בית המשפט העליון, ולא פחות. ב-2021 קבע הבית הגבוה לצדק שהפרדה מגדרית לבקשת הסטודנטים אפשרית רק בתואר ראשון. הנימוק: לאפשר לנשים חרדיות לרכוש השכלה, גם על חשבון אי-שוויון מגדרי מסוים - אך לא להרחיב את ההסדר לתארים מתקדמים, שם ההיצע מצומצם ומוגבל בעיקר להוראה. החוק החדש מבטל קביעה זו בחקיקה ראשית.

יוזמת החוק, ח"כ לימור סון הר-מלך מ"עוצמה יהודית", קידמה את הצעד אחרי שנה וחצי של דיונים ממושכים. היא ניהלה את חלק מהדיונים מחדר לידה ממש - לידה שבה ליוותה את בתה בבית החולים הדסה עין כרם. "בג"ץ כפה על הציבור תפיסת עולם פרוגרסיבית רדיקלית ושלל מאלפי נשים וגברים את האפשרות להתקדם לתארים מתקדמים מבלי לוותר על אמונתם", אמרה. "החוק הזה מחזיר את חופש הבחירה לאקדמיה". ח"כ יוסף טייב מש"ס לא הסתפק בכך ודרש להרחיב: "לקבוע הפרדה גם מחוץ לכיתות", כלומר בספריות, מעבדות וקפיטריות.

ועדת החינוך אכן אישרה את ההרחבה הזו, ושם נפתח הפצע הגדול. נציג המועצה להשכלה גבוהה שאל בגלוי: "האם החוק מצפה מהמל"ג שיהיה שלט הפרדה בספרייה ובקפיטריה? האם אתם מצפים שבמקום שנתעסק במצוינות, נתעסק בניואנסים הקטנים של מה מותר במרחב הציבורי ומה לא?" נציגת משרד המשפטים הוסיפה כי ההרחבה "מנוגדת למדיניות המל"ג ולפסיקת בית המשפט העליון".

בחוץ, ארגון "זאזים" ערך הפגנה מחוץ לכנסת - בהפרדה מגדרית מכוונת, כסאטירה על החוק. בפנים, פרופ' יפעת ביטון תיארה את הדיונים בוועדה כ"מופע אימים". "הקואליציה הייתה עסוקה בשיטתיות בלתי נתפסת כדי להצליח במשימה הזאת, שלא לומר במזימה הזאת", אמרה. "יושב ראש הוועדה אמר 'מי בעד, מי נגד, נגמר'. לא ראיתי מופע כזה בכנסת". לדבריה, אף הסתייגות שנועדה להגן על מרצות נשים לא עברה. "גם לזה הם התנגדו. לא היה עם מי לדבר".

ח"כיות מהאופוזיציה הניפו שלטים עם הכיתוב "גברים" ו"נשים" משני צידי אולם הוועדה, ושאלו בציניות: "מה הצעד הבא, מדרכות נפרדות?" יו"ר נעמת, חגית פאר, הכריזה שהממשלה "הופכת את ישראל מדמוקרטיה ליברלית למדינת הלכה חשוכה", ודרשה מהציבור להצביע ברגליים כנגד כל מוסד שיישם את החוק. ח"כ עדי עזוז קראה לחוק "כתם על ספר החוקים של מדינת ישראל".

ועד ראשי האוניברסיטאות שלח מכתב דחוף לכנסת ובו אזהרה מ"תארים סוג ב' לנשים ונטל תקציבי אדיר". פרופ' מיכל פרנקל מארגון הפרופסוריות אמרה ישר: "לימודים בהפרדה הם נחותים מבחינה אקדמית". ביטון הוסיפה נקודה שנשמעת הרחק מהדיון הפוליטי: סטודנט חרדי מקבל כיום פי שלושה מסטודנט ממוצא אתיופי דור ראשון. "סטודנטיות מהפריפריה לא מקבלות כלום. זה ממש חורבן של אחד מהכלים המרכזיים למוביליות חברתית".

תומכי החוק מסתמכים על נתונים אחרים: בשנת הלימודים תשפ"ה היו 19,000 בוגרי החינוך החרדי באקדמיה, שני שלישים מהם נשים. ראש הרשות הממשלתית לפיתוח כלכלי של המגזר החרדי אמר שהחוק "יגדיל את כושר ההשתכרות של נשים חרדיות ויפתח להן דלתות". מנגד, מנכ"לית מיזם 5050 ניסחה את הדילמה בצורה חדה יותר: "אם המטרה היא שותפות והשתלבות של החברה החרדית - אנחנו בעד. אבל מה שקורה כאן הוא עוד אוטונומיה לחרדים, והיא כידוע לא מובילה להשתלבות".

הקשר הרחב יותר לא נסתר. החוק הוא חלק ממרוץ חקיקה שממשלת נתניהו מנהלת לפני פיזור הכנסת הצפוי. לצד חוק ההפרדה מתקדמת גם הצעת החוק להקפאת מעצרי המשתמטים החרדים, חוק יסוד לימוד תורה, חוק תפקיד היועמ"ש ועוד. כתב ענייני החרדים שילה פריד תיאר זאת בבהירות: "קרב מאסף לפני בחירות שהחרדים באים אליהן במצב לא טוב מול הבוחרים שלהם. הם מנסים להציג הישג לפני הבחירות ולהראות שהם לא אדישים למה שקורה ברחוב החרדי". ההצבעה הסופית במליאה על החוק להפרדה מגדרית באקדמיה צפויה ביום רביעי.