ארה"ב: צה"ל יחל לסגת מדרום לבנון בימים הקרובים

בכיר אמריקני הודיע כי אזור הפיילוט הראשון בדרום לבנון, שממנו אמור צה"ל לסגת במסגרת הסכם הפסקת האש, ייצא לדרך בתוך ימים ספורים. ההצהרה מסמנת מעבר רשמי מהסכמות על הנייר לביצוע בפועל, אחרי שבועות של עיכובים ומתח גובר בין שתי הצדדים.

לדברי הבכיר האמריקני, ישראל ולבנון עברו לשלב יישום ההסכם. "אזורי פיילוט נוספים כבר נמצאים בשלבי מיפוי ותכנון", אמר, והוסיף כי פיקוד המרכז של צבא ארה"ב מתאם עם שתי המדינות את המשך ההתקדמות. מדובר בתמונה שונה מהשבועות האחרונים, שבהם ריחפה תמיד השאלה: מי יזוז ראשון.

הידיעה מגיעה על רקע משבר גלוי בין ירושלים לבין ממשלת לבנון. ביירות מסרבת לקיים סבב נוסף של שיחות ברומא בשבוע הבא, לפני שישראל תממש בפועל את התחייבותה לנסיגה ראשונית. הלבנונים, במילים אחרות, לא מאמינים להצהרות בלבד, ודורשים לראות חיילים זזים.

הדיונים ברומא, כפי שמסבירים בצד האמריקני, אינם סבב משא ומתן קלאסי. מדובר בדיונים סגורים שמטרתם טכנית לחלוטין: להעביר את הטיפול מראשי הצוותים לגורמים המקצועיים שיעבדו על כל הסוגיות המפורטות בהסכם המסגרת. הפוליטיקה, לפי ההצהרות, כבר מאחורינו. מה שנשאר זה תקשורת בין מהנדסים, קצינים ומפקחים.

האמריקנים כבר מביטים קדימה. "בקרוב נתחיל לפנות לשותפים בינלאומיים כדי לסייע לממשלת לבנון להשיב באופן אפקטיבי את ריבונותה באזורי הפיילוט הללו, ובהמשך גם ברחבי המדינה כולה", אמר הבכיר. זו לא הצהרה דיפלומטית סתמית. הפנייה לשותפים בינלאומיים היא הכרזה שוושינגטון מניחה שהנסיגה תקרה, ושכבר צריך לדאוג למי ימלא את החלל שייוצר.

השאלה הגדולה שתלויה באוויר היא פשוטה: מה קורה אם ישראל תיישם את הפיילוט הראשון ולבנון תמשיך לסרב לחזור לשולחן? הסכם שאחד הצדדים מיישם ואחד לא, הוא לא בדיוק הסכם שמחזיק מעמד. האמריקנים מנסים ליצור תנע מהיר, שיגרור את שני הצדדים קדימה לפני שהפוליטיקה תספיק לפרק את מה שנבנה.

על פי המבנה שהוצג, הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון מחולק לשלבים מרובים. כל אזור פיילוט הוא בעצם מבחן: האם ניתן לרוקן שטח, להכניס כוחות לבנוניים, ולמנוע חזרה של חזבאללה, כל זאת מבלי שהמערכת כולה תתפרק. אם הפיילוט הראשון יצליח, הוא אמור לשמש מודל להרחבה לשאר הדרום.

מה שברור הוא שהאמריקנים מנסים לכפות מציאות. ההצהרה הפומבית על לוח זמנים של "ימים ספורים" אינה מקרית. היא אמורה להפעיל לחץ על שני הצדדים גם יחד: על ישראל להתחיל לזוז, ועל לבנון להיענות לשולחן לאחר שהתנאי המוקדם שלה יתמלא.