רשתות הגנים החרדיות מאיימות בקריסה, אך יושבות על מאות מיליונים

כל שנה, בדיוק לפני תחילת שנת הלימודים, מתחיל אותו מחזה מוכר. רשתות הגנים החרדיות מכריזות על קריסה קרובה, מזהירות שלא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים, ומדברות על קשיים בתשלום שכר לגננות. הפוליטיקאים מגייסים תקציבים, הציבור מבהיל - וכולם עוצמים עיניים. אבל השנה, תחקיר שנחשף מציג תמונה אחרת לגמרי.

לפי הממצאים, רשתות הגנים החרדיות מחזיקות בנכסים נזילים בשווי מאות מיליוני שקלים, ורושמות רווחים שנתיים של מיליונים - בכל שנה, ללא יוצא מן הכלל. לא ממש נשמע כמו עמותה על סף קריסה, נכון?

ומה שמעניין במיוחד הוא מי נמצא בראש הרשימה. העמותה העשירה ביותר מבין רשתות הגנים החרדיות היא זו המסונפת למשפחתו של חבר הכנסת יצחק גולדקנופף. כן, אותו גולדקנופף שמייצג את הציבור החרדי בכנסת ומשמש שותף קואליציוני חשוב. לא במקרה מסתובב הכסף הגדול דווקא שם.

צילום: צילום: U.S. Embassy Jerusalem / CC BY 2.0 / ויקימדיה קומונס

הפער בין הנרטיב הציבורי לבין המציאות הכספית הוא מה שמעיר כאן שאלות קשות. אם יש נכסים נזילים בסדר גודל כזה, ואם הרווחים השנתיים הם עובדה מתועדת - אז מה בדיוק מסביר את מסע האיומים החוזר בכל ספטמבר?

התשובה הפשוטה היא שהקמפיין על "קריסה קרובה" הוא כלי לחץ מוכר ומגובש היטב. כשאתה מאיים שעשרות אלפי ילדים לא יגיעו לגן ביום הראשון ללימודים, הממשלה זזה. תקציבים מוקצים, פניות מואצות, ומשרד החינוך מוצא פתרונות. זה עובד כל כך טוב, עד שאין שום סיבה להפסיק.

מה שהתחקיר חושף הוא בעצם מנגנון שלם - ספר הבכי מוגש בדיוק בעונה הנכונה, כשכולם לחוצים ורוצים שהשנה תיפתח בשקט. ובינתיים, הדוחות הכספיים שקטים בשקט, ממתינים שמישהו יטרח לבדוק אותם.

מעניין שהגננות עצמן, אלו ששכרן כביכול לא שולם, הן הכלי הרגשי המרכזי בתוך הסיפור. ילד שמגיע לגן ולא מוצא גננת - זו תמונה שאף הורה לא רוצה לראות. אז הדרמה עובדת, שוב ושוב.

כרגע לא נמסרה תגובה רשמית מטעם רשתות הגנים החרדיות או ממשרד חבר הכנסת גולדקנופף לממצאי התחקיר. השאלה היא אם מישהו בכנסת יטרח לשאול את השאלות הנכונות - או שגם השנה הכל יתפוגג עם פתיחת שנת הלימודים.