איראן לא תחזור לשולחן המשא ומתן עם ארצות הברית, כל עוד וושינגטון לא תיסוג מהעמדות שהציגה עד כה. כך מדווחת סוכנות הידיעות "פארס", הקרובה למשמרות המהפכה האיראנית, ומשדרת מסר חד וברור: טהראן אינה בנויה לוויתורים בשלב הזה.
הדיווח מגיע על רקע המתח המתמשך בין שתי המדינות סביב תכנית הגרעין האיראנית. הדרישה לנסיגה אמריקאית מהעמדות הנוכחיות היא לא עמדת פתיחה של משא ומתן, אלא תנאי מוקדם לכך שמשא ומתן כזה בכלל יתחיל. ההבדל אינו סמנטי, הוא מהותי.
כעת, איראן הודיעה באופן רשמי שהיא מקפיאה את המשא ומתן עם ארה"ב - ולא רק מציבה תנאי מוקדם לשיחות. לפי הדיווחים, אין כוונה לחזור לשיחות בשום פורמט שהוא, ונרמז כי המחלוקת עשויה לכלול נושאים מרכזיים כמו רמת העשרת האורניום, פיקוח בינלאומי וסנקציות. מדובר בהסלמה משמעותית בעמדה האיראנית.
סוכנות "פארס" אינה סוכנות חדשות רגילה. היא מזוהה עם הקו הקשה בתוך המשטר האיראני, ומשקפת לרוב את עמדות הגרעין הקשה של המהפכה, ולא את קו המשרד החוץ של טהראן. כשהיא מפרסמת עמדה מסוג זה, מדובר לרוב בניסיון של הגורמים הכי פחות מוכנים לפשרה להציב עובדות לפני שמישהו בכיר ייגרר לדיאלוג.
השאלה האמיתית היא מה בדיוק נחשב "עמדות נוכחיות" של ארצות הברית שמהן נדרשת נסיגה. הממשל האמריקאי הביע בתקופה האחרונה עניין בהסדר דיפלומטי עם טהראן, אך בתנאים שכוללים הגבלות ממשיות על העשרת האורניום ופיקוח בינלאומי. עבור גורמים כמו משמרות המהפכה, כל דרישה כזו כבר מוגזמת מדי.
הדיווח מגיע על רקע שיחות עקיפות שהתקיימו לאחרונה בין נציגי ארה"ב לגורמים איראניים, בניסיון לחדש את המגעים סביב תוכנית הגרעין. ממשל טראמפ הבהיר כי לא יאפשר לאיראן להגיע ליכולת גרעינית צבאית, ודרש פירוק מקיף של התשתיות הגרעיניות האיראניות - עמדה שאיראן דחתה בעבר כבלתי מציאותית. הדרישה שפורסמה כעת ב"פארס" כמסמך המגביר את הלחץ מרחיקה עוד יותר את נקודות ההתחלה של כל שיחה אפשרית.
הדיווח מגיע בנקודת זמן שבה הדיפלומטיה בין טהראן לוושינגטון נמצאת בתנועה עדינה ומורכבת. מצד אחד, שני הצדדים הביעו בעבר עניין בחידוש מגעים. מצד שני, הפער בין מה שכל אחד מגדיר כ"עמדות סבירות" נותר עצום. הצהרת "פארס" מרמזת שבתוך המשטר האיראני, הקו הקשה כרגע מנצח את הקו הפרגמטי.
מהלכים מסוג זה, הצהרות דרך סוכנויות ידיעות קשורות ולא דרך דוברים רשמיים, משרתים מטרה כפולה. מצד אחד, הם שולחים מסר ברור לוושינגטון. מצד שני, הם מאפשרים לטהראן גמישות עתידית, כי ניתן תמיד לומר ש"פארס" אינה קול רשמי של הממשלה. זה מהלך קלאסי של ניהול ציפיות בלי להתחייב על כלום.
בינתיים, הלחץ הכלכלי על איראן נמשך. הסנקציות האמריקאיות ממשיכות לנגוס ביכולת הכלכלית של המשטר, ושאלת הגרעין האיראני נשארת אחד הקווים הבוערים ביותר בגיאופוליטיקה הבינלאומית, גם מנקודת המבט הישראלית.
כרגע לא ברור אם יהיה מי מהצד האמריקאי שיגיב רשמית להצהרה זו, או שוושינגטון תבחר להתעלם ממנה כ"עמדת גורמים לא רשמיים". נכון לשלב זה, לא נמסרה תגובה רשמית מהבית הלבן או ממשרד החוץ האמריקאי לדרישה האיראנית. מה שברור הוא שנכון להיום, הדרך לחידוש המגעים בין שתי המדינות נראית ארוכה יותר מאשר לפני כמה ימים.
כרגע, בין טהראן לוושינגטון, לא קיים מסלול ברור לדיאלוג - ומי שמציב את התנאים הוא לא הדיפלומטים, אלא הגורמים שמעולם לא האמינו בדיפלומטיה מלכתחילה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה