חוק הקפאת המעצרים של תלמידי הישיבות אושר בוועדת החוץ והביטחון

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה היום (ראשון) את הצעת חוק שירות הביטחון בנושא שילוב תלמידי ישיבות לקריאה שנייה ושלישית. החוק, המכונה "חוק המעצרים", נועד להקפיא את מעצרם של בני ישיבות שלא התגייסו לצבא. ההצבעה הסופית במליאת הכנסת צפויה להתקיים עוד השבוע.

ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה לא הסתיר את שמחתו בתום הדיון. "בשעה זו אישרנו בוועדת החוץ והביטחון את הצעת החוק המפסיקה את מעצרם הנפשע של לומדי התורה", אמר. "אישור הצעת החוק הוא מסר כי רוב העם היהודי בארץ ישראל מתנגד למעצר לומדי תורה, דבר שמקטרג חלילה על ארץ ישראל". פרוש הוסיף כי הוא מצפה לאישור סופי במליאה "עוד השבוע, בעזרת ה'".

אבל מה שנשמע כניצחון חגיגי בצד האחד של האולם, נשמע אחרת לחלוטין מהצד שמולו. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, לא חסכה את הביקורת. לדבריה, הנוסח שגובש לאחר 86 ישיבות של הוועדה "הוחלף למעשה בהסדר אחר לחלוטין". אפיק אמרה כי "ההסדר החדש כמעט שאינו מתיישב עם התכליות של הצעת החוק המקורית" וציינה שהדבר "פוגע בתקינות הליך החקיקה". 86 ישיבות, ובסוף מחליפים את הנוסח ברגע האחרון - זה לא פרט טכני, זה אמירה חמורה על האופן שבו מתנהלת הכנסת בחודשיה האחרונים.

המתח לא הגיע רק מהאופוזיציה או מהייעוץ המשפטי. בתוך הקואליציה עצמה, העימות שבין הליכוד לדגל התורה פרץ אל תוך הדיון בגלוי. יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, הודיע כי גם הליכוד שוקל להגיש הסתייגויות לחוק בשל מחלוקת על נוסח חוק יסוד לימוד תורה. "אני רואה את הדיווחים על עמדות כאלו ואחרות, למרות שאמרו לי דברים אחרים אתמול", אמר כץ בחדות. "גם אנחנו בליכוד נשקול להגיש הסתייגויות". משפט כזה, שנאמר בגלוי בוועדה, מגלה שהשיחות מאחורי הקלעים רחוקות מלהיות חלקות.

הדיון עצמו התלהט כשח"כ יעקב אשר מיהדות התורה פתח במתקפה על הזינוק במספר תלמידי הישיבות שמוגדרים כמי שאינם מתגייסים. "עד לפני שנתיים היו בכל הארץ 15 אלף משתמטים, כיום יש כבר 90 אלף, וידכם הקשה עוד נטויה", האשים אשר את הייעוץ המשפטי. "הפכתם ביום אחד 90 אלף איש לפורעי חוק. איך אפשר להתייחס אליהם כאילו מדובר במשתמטים רגילים? אלה אזרחים שומרי חוק שכל חטאם הוא לימוד תורה". מי שמכיר את השפה הפנימית של עולם הישיבות יודע שהמילה "משתמטים" נוגעת עמוק - זה לא ויכוח משפטי, זה ויכוח זהותי.

בינתיים, בשטח, עולם הישיבות לא ממתין לחוק. ראש ישיבת עטרת שלמה, הרב שלמה בנימין סורוצקין, מסר לתלמידיו את מספר הטלפון האישי שלו, כדי שיוכלו ליצור עמו קשר ישירות אם ייעצרו. המחווה הזו, שבנסיבות אחרות הייתה נראית רגילה, מדברת בפועל על מציאות שבה בני ישיבות מגיעים לחסימות בכבישים ונלקחים על ידי המשטרה הצבאית.

גם ראש ישיבת מיר, הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, פרסם מכתב חריג לתלמידים ובו הנחיות מפורטות להתנהלות מול רשויות הצבא. ראש הישיבה הורה לתלמידים שלא לגשת ללשכת הגיוס ולא לעבור במעברי הגבול ללא אישור מוועדה מיוחדת שהקימה הישיבה. כשראש ישיבת מיר, אחת מהישיבות הגדולות בעולם היהודי, מוציא הוראות תפעוליות מסוג זה, זה מראה עד כמה המצב בשטח רחוק מהסדר מוסכם.

ועדת החוץ והביטחון פועלת בראשות ח"כ בועז ביסמוט, וההצבעות על חוק המעצרים במליאה צפויות להתקיים במקביל להצבעות על חוק יסוד לימוד תורה. שני החוקים קשורים זה לזה בעמוק, והמחלוקת בין הליכוד לדגל התורה על הנוסח המדויק עשויה לייצר הפתעות של הרגע האחרון גם בהצבעה הסופית.

הכנסת נמצאת בסיום כהונתה, לוחות הזמנים לחצים, והחוק מחכה להצבעה. אם ייפול ביניים, מי שישלם את המחיר הם אותם עשרות אלפי תלמידים שעדיין מוגדרים, לפי המצב המשפטי הנוכחי, כמי שאינם עומדים בחוק.