טראמפ טוען: "רוב הנהגת איראן חוסלה, ח'אמנאי נמחק"

הנשיא הנבחר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, השמיע טענות מרחיקות לכת לגבי מצבה של הנהגת איראן. לפי הדיווחים, טראמפ טען כי רוב מנהיגי איראן חוסלו, וכי המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, "נמחק" לחלוטין. דבריו עוררו גלים בין מומחי המזרח התיכון ובמעגלים הפוליטיים בוושינגטון.

טראמפ לא הסתפק בכך. הוא ציין בנפרד ובפירוט את גורלו של מוג'טאבה ח'אמנאי, בנו של המנהיג העליון ואחד המועמדים הנחשבים לרשת את אביו. לפי הטענה, מוג'טאבה חוסל ב-90 אחוז - ניסוח יוצא דופן שטראמפ בחר בו, מבלי לפרט את מקור המידע או את ההגדרה המדויקת שעמדה מאחוריו.

הדברים לא לוו בשום הוכחה גלויה, מסמך מודיעיני שפורסם לציבור, או אסמכתא רשמית כלשהי. טראמפ לא הסביר מה עומד מאחורי ה"90 אחוז" ומדוע הבחין בין המנהיג לבנו. הניסוח עצמו - שבין חיסול מוחלט לבין חיסול חלקי - אינו מוכר בשיח הביטחוני המקובל, והשאיר פרשנים ומומחים מנסים להבין מה בדיוק נאמר.

לא בפעם הראשונה טראמפ מנפה ידיעות מרעישות לגבי איראן ללא ביסוס מאומת. אך הפעם המינוח חריג אף יותר מהרגיל: "נמחק" ו-"90 אחוז נמחק" הם ביטויים שנשמעים כמי שמדווח על מצב שדה בזמן אמת, לא כמי שמסכם הערכה מודיעינית. מה הם אומרים בפועל - לא ברור.

הרקע הרלוונטי: ח'אמנאי מכהן כמנהיג העליון של איראן מאז 1989, ומוחזק כאיש החזק ביותר במדינה. בנו, מוג'טאבה ח'אמנאי, נחשב זה שנים לדמות בעלת השפעה בצמרת השלטון האיראני, ועמד בשנים האחרונות במוקד ספקולציות לגבי הירושה. כל שינוי באמיתי בסטטוס שניהם היה מהלך שרת עצום על המערך האזורי כולו.

הנהגת איראן, לפי כל הדיווחים הזמינים, לא אישרה דבר מטענות אלה ולא הגיבה עליהן. גורמים מערביים לא תמכו בגרסתו של טראמפ, ואיש מהמנגנון הביטחוני-מודיעיני האמריקאי לא יצא לאמת את הדברים בפומבי. הפער בין עוצמת הטענה לבין העדר כל ביסוס הוא בולט ביותר.

יש לזכור: טראמפ טרם נכנס לתפקיד. הוא אינו מקבל עדיין בריפינגים יומיים מלאים של הסוכנויות, ובוודאי שאין בידיו סמכות ביצועית. מה שיש לו הוא מה שהיה לו תמיד - רמקול ענק ואג'נדה. השאלה האמיתית היא מה מקור הידיעה שגרמה לו לאמר את שאמר, ולמה בחר לומר זאת עכשיו.

ההתפתחות מגיעה על רקע לחץ גובר מצד טראמפ ומחנהו על כל הקשור לאיראן, הסכמי הגרעין, ושאלת ההרתעה האמריקאית מול טהראן. הצהרות כאלה, אמיתיות או לא, יכולות לשמש כספין לחץ, כהכנה פסיכולוגית של הציבור, או כמסר ישיר לטהראן עצמה לקראת כניסתו לתפקיד.