מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: לימוד תורה. החוק, שהגיש יושב ראש דגל התורה חבר הכנסת משה גפני, קובע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". מדובר בחוק היסוד החדש הראשון שמתווסף למערכת החוקתית של ישראל מאז חקיקת חוקי היסוד הקיימים.
החוק אושר ברוב של 63 מול 52, וחלק מדיל פוליטי שהושג בין נתניהו והמפלגות החרדיות, רגע לפני פיזור הכנסת הצפוי בסוף השבוע. לפי הסיכום בין הצדדים, הקואליציה מתחייבת לאשר את החוקים החשובים לחרדים, ובתמורה יקודמו גם החוקים להחלשת תפקיד היועמש וחוק התקשורת. חוק יסוד לימוד תורה הוצב בראש סדר החקיקה, ואחריו אמור לעלות חוק העריקים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השתתף בהצבעה. ההיעדרות לא הסבירה רשמית, אך נרשמה על ידי כולם. הקואליציה הפילה את ההסתייגויות לחוק ברוב של 61 בדיוק - המספר המינימלי הנדרש. שניים מחברי הכנסת של הליכוד, יולי אדלשטיין ודן אילוז, הצביעו נגד החוק.
צילום: נוצר באמצעות AIבקואליציה ובסיעות החרדיות רואים בחוק נדבך מרכזי לקראת קידום חוק פטור מגיוס עתידי, וכלי משפטי לחיזוק מעמדם של לומדי התורה מול טענות לאי שוויון בבית המשפט העליון. לא במקרה: כאשר חוק יסוד מעגן את לימוד התורה כערך מדינתי, קשה יותר לטעון שהפטור מגיוס מנוגד לחוקה. כלומר, זו אינה רק הצהרת ערכים - היא מניחה תשתית חוקתית לקרב הבא מול בית המשפט.
עם זאת, נוסח החוק רוכך בעקבות הערות הייעוץ המשפטי לכנסת. בנוסח הסופי לא נקבע שיש לאזן את ערך לימוד התורה מול ערכים חוקתיים אחרים, אלא רק לעגנו כערך יסוד. ההבדל הזה אינו טכני: הוא קובע עד כמה החוק יוכל לשמש כלי משפטי בבית המשפט העליון. הרכוך הזה, שנועד אולי להקל על המעבר, עשוי גם לצמצם את עוצמת ההגנה שהחוק יעניק בפני ביקורת שיפוטית. אך המשנה ליועמשית אביטל סומפולינסקי הבהירה בוועדת הכנסת שהמחיקה לא משנה דבר מבחינה משפטית: "אתם רוצים לתת לבית המשפט כלי שלא היה לו קודם", אמרה. "החוק עשוי להביא למצב שבו תלמידי ישיבות יקבלו הטבות כשל לוחמים".
גפני לא החסיר מילים לאחר ההצבעה: "היום נעשה צעד היסטורי במדינת ישראל. במשך אלפי שנים לימוד התורה היה הכוח ששמר על העם היהודי בכל תפוצותיו ובכל הדורות. מעתה קבעה גם מדינת ישראל, בחוק יסוד, כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. חוק היסוד הזה יהיה למצפן הערכי של המדינה".
יושב ראש שס אריה דרעי בירך אף הוא על אישור החוק ומסר: "היום רשמנו פרק היסטורי במדינת ישראל. לראשונה, מדינת היהודים מכירה בערכה העליון של התורה הקדושה ובמעמדם של לומדיה." דרעי הלך צעד אחד רחוק יותר, וניצל את ההזדמנות לתקוף ישירות את המערכת המשפטית: "זהו ניצחון לעולם התורה ותשובה ברורה ליועמשית המודחת ולכל מי שניסה לרדוף ולהשפיל את בני הישיבות. לא תצליחו לשבור את הרוח היהודית". האזכור של "היועמשית המודחת" הוא לא מקרי - דרעי ממשיך להתגרות גלויה ביועצת המשפטית לממשלה, גם בהזדמנויות שאינן קשורות ישירות אליה.
לשכתו של גפני מסרה בתגובה לאישור: "קם הדבר ונהיה!" והדגישה כי "לראשונה מאז חקיקת חוקי היסוד של מדינת ישראל, מצטרף חוק יסוד חדש המעגן את זהותה היהודית של המדינה".
מיד לאחר אישור החוק פרסם פורום נשות המילואימניקים הודעה חריפה: "היום הכנסת החליטה שמשפחות המילואים ימשיכו לשאת בנטל לבדן". בהודעה נאמר כי "במקום לפעול להגדלת מספר המשרתים ולהפחתת העומס על המשרתים ומשפחותיהם, אושר חוק שיקל על העברת פטור מגיוס, מה שיעמיק עוד יותר את חוסר השוויון". הנשים פנו ישירות לאנשי הממשלה וסיימו במילים: "אנחנו מאוכזבות שהזעקה שלנו נפלה על אוזניים ערלות".
ההצבעה של אדלשטיין ואילוז נגד החוק חושפת סדק בקואליציה. שני חברי הכנסת הליכודיים, שאינם חרדים, לא נכנעו ללחץ ולא הלכו עם הקו הרשמי. נתניהו מצדו בחר שלא להיות בתמונה כלל.
כעת עוברת הבמה לבית המשפט העליון, שצפוי להתעמת עם החוק החדש. השאלה האמיתית היא האם שופטי בג"ץ יעזו לפסול חוק יסוד, ואם כן - מה יקרה אחרי. ההכרעה האמיתית היא אם בג"ץ ייאות להכיר בחוק היסוד החדש כמגביל את סמכות הביקורת השיפוטית שלו בנושאי גיוס החרדים, או שיפרש את הנוסח המרוכך כחסר שיניים משפטיות אמיתיות.
החוק הוא רק תחנת ביניים: הקרב האמיתי על מעמד לומדי התורה ושאלת הגיוס עוד לפנינו, ועכשיו יש לו עיגון חוקתי שלא היה קודם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה