הרמטכ"ל הזהיר את נתניהו מ"חוק המעצרים", בליכוד דרשו לפטרו

הרמטכ"ל אייל זמיר שלח היום (שני) מכתב נדיר ויוצא דופן לראש הממשלה נתניהו, לשר הביטחון ישראל כץ וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, ובו הביע התנגדות מפורשת להצעת החוק המבקשת להקפיא הליכי אכיפה ומעצרים נגד תלמידי ישיבות. המכתב נשלח בעיצומו של בליץ חקיקה שמתנהל בכנסת בשעות הלילה והבוקר, ימים ספורים לפני פיזורה הרשמי.

הרמטכ"ל לא הצליח לעצור את הגלגל. ועדת החוץ והביטחון אישרה את החוק למרות אזהרתו, וההצבעה הסופית במליאה צפויה להתקיים בשעות הבוקר. ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) יצאה במתקפה חריפה על זמיר עצמו ודרשה את פיטוריו: "הרמטכ"ל אייל זמיר, דע את מקומך. מכתבך החרפתי מחייב את פיטוריך. אני הייתי מפטרת אותך ללא היסוס, ויפה שעת אחת קודם", כתבה.

ביסמוט, שהוא גם יושב ראש ועדת החוץ והביטחון שאישרה את החוק בניגוד לעמדת הרמטכ"ל, עלה בעצמו לדוכן המליאה ותמך נלהב בהצעה. "יהודים חרדים מקבלים מכות ברחובות. מבזים חרדים רק כי הם חרדים", אמר. בן ארי תקפה אותו ישירות: "רח"ט חתום שי טייב ישב אצלך בוועדה ואמר שהמעצר הוא כלי אפקטיבי. אתה מהנדס תודעה. אם המעצר עובד על חילונים ועל הציונות הדתית, הוא עובד מצוין גם על חרדים". ביסמוט השיב: "תני לי מקרה אחד, אחד, שחרדי שנעצר התגייס".

מה שמכתב הרמטכ"ל לא חשף, חשפו הדיונים מאחורי הקלעים: החוק הוא חלק מעסקה פוליטית מפורשת. החרדים מקבלים את חבילת החוקים שלהם, ובתמורה נתניהו גובה מהם הצהרת נאמנות פוליטית לקראת מערכת הבחירות. לפי ההבנות שהתגבשו, המפלגות החרדיות מתחייבות להעביר מסר ברור לציבור בוחריהן בעד המשך התמיכה בנתניהו, ולנטרל כל דיווח על מגעים עם גורמי אופוזיציה.

גם בתוך הקואליציה הנסחפת קדימה לא שרר שקט. ח"כ משה גפני, יושב ראש דגל התורה, תקף בחריפות את שר האוצר סמוטריץ' ואמר: "האיש הזה לא יודע שובע. ראש הממשלה נתן לו כל מה שהוא רצה בשנה האחרונה כדי שיעבור את אחוז החסימה. אני דורש שחוק הקפאת המעצרים יובא לפני כל חקיקה אחרת". החרדים איימו להעביר את החוק גם בהיעדרות חברי הציונות הדתית, ולבסוף קיבלו את מבוקשם.

ועדת חוקת הייעוץ המשפטי לוועדה לא חסכה ביקורת. "מנגנון זה מעניק פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות הביטחון מבלי להציב משקולת מאזנת בצידה השני של המשוואה", נכתב בחוות הדעת. לפי נוסח החוק שאושר, רק מי שלומד בישיבה בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות ייהנה מהקפאת המעצר, עד ל-30 בנובמבר, אחרי הבחירות. שר הביטחון יסמיך בודקים שיבקרו בישיבות לאמת את הלימוד בפועל.

בליץ החקיקה כולל גם חזיתות נוספות. חוק יסוד: לימוד תורה אושר כבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 63 תומכים מול 52 מתנגדים, כאשר נתניהו לא השתתף בהצבעה ונתכנה "פחדן" על ידי ח"כ גדי איזנקוט. ועדת החוץ והביטחון אישרה גם הארכת שירות החובה מ-30 ל-32 חודשים, אם כי צה"ל ממשיך לדרוש 36 חודשים ומבהיר שגם ההארכה הזו אינה מספיקה.

גם חוק התקשורת עבר את שלב הוועדה לאחר מרתון של יותר מ-400 הסתייגויות. הסעיף שאמור היה להעניק לציבור יישומון שידורים חינמי הוסר מהחוק בלחץ החרדים, שהתנגדו להפעלתו בשבת ולתכנים שהיו אמורים לזרום דרכו. שר התקשורת קרעי, שהציג את היישומון כ"בשורה צרכנית שתצמצם פערים", נאלץ לזנוח את הרכיב המרכזי שבו. ח"כ שלי טלי מירון (יש עתיד) ביקרה: "סד הזמנים הקצר לא אפשר דיון מהותי. התיקונים נותנים תעדוף לערוצים מסוימים ולוקחים עוד 25 מיליון שקלים מתאגיד השידור הציבורי בלי להסביר מאיפה ינוכה הכסף". במקום היישומון, "עידן פלוס" ימשיך לפעול, כשעלות תפעולו תנוכה מתקציב תאגיד "כאן", בנוסף לקיצוץ של 25 מיליון שקלים נוספים להקמת מועצת האסדרה החדשה.

ברקע כל זה, הכנסת עצמה מתפרקת מבפנים. בישיבת ועדת החוקה של הליכוד נרשם עימות חריג בין ח"כ דוד ביטן לנתניהו סביב מספר השריונים שיוענקו ליושב ראש המפלגה. ביטן הטיח: "כל השיטה הזאת של להכפיש אנשים, זה בושה וחרפה. תתבייש לך". נתניהו השיב: "אני מקשיב לכל אחד פה, כולל למי שלא מסכים אתי". בסופו של דבר אושר ברוב מתווה שמקנה לנתניהו 8 שריונים עד מקום 31 ברשימה, אולם הקרב לא תם - ניתוח הנתונים מראה כי לפחות 14 חברי כנסת ושרים מכהנים עלולים למצוא את עצמם מחוץ לרשימה הריאלית בבחירות הבאות.

ההצבעה הסופית על חוק הקפאת המעצרים צפויה להתקיים בשעות הבוקר, ואחריה צפויה הצבעה על חוק התקשורת במליאה. מרכז הליכוד אמור להצביע ביום חמישי על מתווה הפריימריז, אם כי ישנן הערכות שמועד הבחירות המקדימות יידחה מ-4 באוגוסט לסביבות ה-7 או ה-8 בו.