אחרי חודשים של משא ומתן, משברים ואיומים, הכנסת אישרה סופית הלילה את החוק להקפאת מעצרם של עריקים חרדים משירות צבאי, ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים. החוק, שנכנס כעת לספר החוקים כהוראת שעה, מבטיח לאלפי בחורי ישיבה הגנה מלאה ממעצר עד 30 בנובמבר 2026. בעוד אנשים לוחמים בעזה, המליאה הצביעה על חוק שמבטיח שחברי הקהילה החרדית לא יישלחו לכלא על סירובם לשרת.
מה שמטלטל לא פחות מהתוצאה עצמה: ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה. ההצבעה אישרה את אחד החוקים השנויים ביותר במחלוקת בתקופה האחרונה, ונתניהו לא היה שם. מוקדם יותר ביום נכנס נתניהו לאולם המליאה כדי להשתתף בדיונים - מהלך שמעיד על החשיבות הפוליטית שהממשלה מייחסת לקידום החוק. הכניסה לא עברה בשקט: חברי האופוזיציה צעקו לעברו "בושה" ו"לך", בעוד הדיון סביב ההצבעה כבר היה מלא מתח ועיכובים שנמשכו שעות. לאחר מספר דקות בלבד בתוך האולם, נתניהו עזב את המליאה - מהלך שלא נעלם מעיני איש.
צילום: צילום: Rick Gilbert/Hudson Institute / CC BY 2.0 / ויקימדיה קומונסעיקרי החוק קובעים שורה של תנאים ברורים. כדי להיכלל בהגנה שהחוק מעניק, תלמיד ישיבה יצטרך להוכיח שהוא לומד לפחות 45 שעות בשבוע בישיבה, או לחלופין לפחות 40 שעות שבועיות בכולל. מי שלא עומד בסף הזה לא יזכה להגנה מפני גיוס ומעצר.
סמכות אדירה עוברת לידי שר הביטחון ישראל כץ: הוא זה שיקבע בפועל אילו ישיבות יוכרו ויוכנסו לרשימה המוגנת, וכן את מנגנון הפיקוח שיפעל עליהן. כלומר, ההכרעה בידי מי ישיבה נחשבת "כשרה" לצורך החוק תהיה פוליטית לגמרי.
גם מנגנון הפיקוח הוגדר בחוק: ישיבה שבה יימצא כי 20 אחוז או יותר מהתלמידים נעדרים באופן חוזר ונשנה תקבל תחילה התראה רשמית. אם ההפרה תימשך לאחר ההתראה, הישיבה תוסר מרשימת הישיבות המוכרות, ותלמידיה יידרשו להירשם לישיבה אחרת כדי לשמור על ההגנה. מדובר בפעם הראשונה שנקבעת דרישת נוכחות מינימלית פורמלית לצורך ההגנה מפני מעצר, אם כי לא מעט מבקרים מסרו שיהיה קשה ביותר לאכוף אותה בפועל.
השר שלמה קרעי הוביל את הצעת החוק מדוכן הנואמים ועימת עצמו בחריפות עם חברי האופוזיציה. לפי הדיווחים, קרעי אף תקף ישירות את חבר הכנסת מיכאל בן ארי במהלך הנאום, בסצנה שהפכה את האולם לזירת ויכוח קולני.
עוד לפני תחילת ההצבעות עצמן, פרצה מחלוקת נוספת סביב סוגיית ניגוד העניינים של חברי הכנסת החרדים. בהתאם לחוות דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת, נציגי ש"ס ויהדות התורה הגישו מסמכי גילוי נאות בכתב, אשר הוקראו בפני המליאה על ידי יו"ר הישיבה, חברת הכנסת לימור סון הר-מלך.
במסמך שהגישה סיעת יהדות התורה נאמר במפורש כי "מתוך דאגה לעשרות אלפי לומדי התורה ובשל העובדה שגם לחברי הסיעה יש ילדים ונכדים מעל גיל 18 אשר עשויים להיות מושפעים מהוראות הצעת החוק, הם מוצאים לנכון למסור הודעה זו". המסמכים לא כללו פירוט אישי של שמות, רק הצהרה כללית. זה לא בדיוק גילוי נאות שמרגיע את המבקרים.
החוק מגיע על רקע פסיקת בית המשפט העליון שקבעה כי אין בסיס חוקי לפטור הגורף שניתן לחרדים מגיוס, ולאחר מאבק ממושך בין הקואליציה לבין גורמי הביטחון והאופוזיציה. הכנסת בחרה להעביר חוק זמני שמקפיא את המצב עד לסוף 2026, במקום לפתור את שאלת הגיוס החרדי באופן מהותי. מי שמכיר את הפוליטיקה הישראלית יזהה את הדפוס: ממשלה שנשענת על תמיכה חרדית מממשת את ההבטחות לפני שנותנת לעצמה חופש.
במקביל להצבעה על החוק, הקואליציה קידמה גם ביטול רפורמת הכשרות שיזם השר לשעבר מתן כהנא, רפורמה שפתחה את שוק הכשרות לתחרות. את המהלך הזה מוביל חבר הכנסת אוהד טל מהציונות הדתית. גם כאן, מי שמרוויח מהביטול ברור: ההקה החרדית שמאבדת את מונופול ההשגחה.
פער של ארבעה קולות בלבד בין המחנות מראה עד כמה החוק שנוי במחלוקת גם בתוך הכנסת. 54 חברי כנסת הצביעו נגד, ביניהם חברי האופוזיציה שטענו כי מדובר בהכשרה חקיקתית לבריחה מהמחויבות האזרחית, בזמן שחיילים משרתים ומוסיפים לשרת ביותר משלוש שנות לחימה.
כעת עובר הכדור לידי שר הביטחון כץ, שיצטרך לבנות את מערך ההכרה והפיקוח על הישיבות מאפס. עד נובמבר 2026 ייבחן אם המנגנון שנקבע אכן פועל, ומה יהיה הסדר הגיוס החרדי לאחר שתוקף הוראת השעה יפקע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה