הקרב ההיסטורי הלוהט: ארגנטינה מול אנגליה בחצי גמר המונדיאל

הערב (רביעי, 22:00) מתרחש אחד המשחקים הגדולים בתולדות הכדורגל. ארגנטינה ואנגליה נפגשות בחצי גמר מונדיאל 2026 באטלנטה, במפגש שנושא על גבו עשרות שנים של היסטוריה, מלחמה, רמאות, שערים אגדיים וצלקות לאומיות שלא הגלידו. זו לא סתם משחק. זה החשבון שממשיך להצטבר.

מבחינה ספורטיבית, השאלה הגדולה בארגנטינה לפני הבעיטה הראשונה היא מה יעשה המאמן ליונל סקאלוני עם רודריגו דה פול. הקשר, חברו הקרוב של ליאו מסי, פתח בהרכב בארבעת המשחקים הקודמים, אך הוחלף מוקדם יחסית במשחקים מול מצרים (דקה 66) ומול שווייץ (דקה 85). עכשיו שוקלים בארגנטינה לספסל אותו לראשונה. מי שיכנס במקומו הוא ג'יו סימאונה או ניקו גונזאלס, שעלול לשחק כקשר שמאלי במערך 4:4:2. סקאלוני, בסגנונו הטיפוסי, יודיע על ההרכב רק ביום המשחק עצמו.

דה פול עצמו נשמע רגוע. "אני רגוע. כולם יודעים שאני אוהב משחקים כאלה, זה מעורר בי רגשות", אמר. "אני מחכה מאוד למשחק הזה. מדובר במשחק כדורגל, אנחנו רוצים לשמח ארגנטינאים". גם ליאונל מסי נמצא במצב רוח טוב ורגוע לקראת המפגש שיהיה הראשון בקריירתו מול נבחרת אנגליה. גונזאלו מונטיאל, שגם מקומו בהרכב לא בטוח לחלוטין, הוסיף: "אנחנו מתרכזים רק בעצמנו. ניתחנו אותם. מדובר ביריבה קשוחה עם שחקני כנף מהירים, אנחנו הולכים למנוע מהם לנצל את הטעויות שלנו".

מנגד, מאמן אנגליה תומאס טוכל ניסה לכבות את אש ההיסטוריה ולמקד את השחקנים בהווה. לדבריו, הנבחרת מתמקדת בעתיד ולא בזיכרונות מהעבר. האנגלים מגיעים עם הסגל היקר בעולם, עם שווי שוק של יותר מ-1.3 מיליארד יורו לעומת 800 מיליון יורו של ארגנטינה. ג'וד בלינגהאם והארי קיין הם מנועי ההתקפה, אבל בוקאיו סאקה - שסבל מפציעה בגיד האכילס וניהל במשורה - עלול להיות הקלף המפתיע. טוכל ניהל את דקות המשחק שלו בזהירות, אבל הלילה הוא צריך אותו יותר מתמיד.

גם בצד הארגנטינאי יש שחקן שממתין לרגע הנכון. חוליאן אלבארס, שהיה אחד מגיבורי הזכייה בקטאר עם ארבעה שערים, לא היה בשיאו במונדיאל הזה. עיתונאים ארגנטינאים שהיו באטלנטה ציינו שהוא לא הגיע בכושר מספיק, עד שפתח מול שווייץ והבקיע שער מטורף בדקה ה-112. האחרון כבר הודיע שלא ימשיך באתלטיקו מדריד, ובזמן שברצלונה וארסנל נאבקות עליו, ברגע הזה הוא צריך לחשוב רק על הרשת של ג'ורדן פיקפורד.

האווירה מחוץ לאצטדיון פשוט לא מתוארת. כ-50 אלף ארגנטינאים הגיעו לאטלנטה, רבים מהם ללא כרטיס ורק כדי להרגיש את האווירה מקרוב. מנגד, כ-30 אלף אוהדים אנגלים פוצצו כל בר בעיר ויצרו מחסור בחולצות אנגליות בחנויות. 75 אלף איש ימלאו כל כיסא באצטדיון, ועוד כחצי מיליארד צופים יצפו ברחבי העולם.

אי-אפשר לדבר על המשחק הזה בלי ההיסטוריה. האנגלים הביאו את הכדורגל לארגנטינה במאה ה-19, עובדים ומהנדסים בריטים שבנו את מסילות הרכבת הניחו את היסודות לכדורגל שם. התלמיד עלה על רבו, ולא נסלח לאנגלים על כך. ב-1966 גורשה ארגנטינה מרבע הגמר כאשר קפטן הנבחרת, אנטוניו ראטין, הורחק בנסיבות שנויות במחלוקת, בשופט שלא דיבר ספרדית ושחקן שלא ידע אנגלית. ראטין הלך לעולמו לפני ארבעה ימים בדיוק, ושחקני ארגנטינה ענדו סרטי אבל שחורים לציון זכרו. ב-1982 פרצה מלחמת פוקלנד, שהותירה 649 חיילים ארגנטינאים ו-255 בריטים הרוגים. ב-1986 הגיע מראדונה לנקום, ועשה זאת עם שתי הידיים: "יד האלוהים" ושער המאה. "זה לא היה משחק נגד נבחרת יריבה, אלא נגד מדינה", אמר על כך.

פרשן הספורט ג'יימי קראגר ניתח את נקודת התורפה של ארגנטינה: "מסי הוא השחקן הגדול בהיסטוריה, אבל הוא הולך כשהכדור אצל הקבוצה השנייה. המגן השמאלי לא צריך להצמד אליו במשך 90 דקות. אפשר לנצל את זה שארגנטינה עושה הגנה עם תשעה שחקנים בלבד". ארגנטינה, לעומת זאת, שמרה על אותו מערך זהה בכל ארבעת משחקיה הקודמים, גם אחרי שני הארכות בשלושת האחרונים שביניהם.

ההרכב המשוער של ארגנטינה: דיבו מרטינס; נהואל מולינה, כריסטיאן רומרו, ליסנדרו מרטינס, ניקולס טלפיקו; רודריגו דה פול (או ג'יו סימאונה/ניקו גונזאלס), לנארדו פארדס, אלכסיס מקאליסטר, אנצו פרננדס; ליאו מסי, חוליאן אלבארס. אנגליה מגיעה עם בלינגהאם, קיין וסאקה בחזית, כשטוכל ינסה לנצל את המרחבים שארגנטינה מפקירה ברוחב המגרש.

ארגנטינה נמצאת מרחק ניצחון אחד מזכייה שנייה ברצף בגביע העולם - הישג שלא נעשה מזה 60 שנה. לאנגלים, 60 שנה מדויקות מאז הזכייה היחידה שלהם ב-1966. הלילה, כשהאצטדיון באטלנטה יתפוצץ ורוחו של מראדונה תרחף מעל, שתי הנבחרות ייכתבו פרק נוסף ביריבות שאף שחקן, אוהד או פוליטיקאי לא מסוגל לכבות.