קמפיין המיליונים שמאתגר את ש"ס ויהדות התורה: "דורשים מקום בכנסת"

הם לא מבקשים להקים מפלגה חרדית חדשה. הם דורשים להיכנס פנימה. סיעת "הציבור החרדי" השיקה השבוע קמפיין מאסיבי ביותר משני מיליון שקלים, תחת הסיסמה "אין מפלגה חרדית בלי הציבור החרדי" - ושלחה אותו ישירות לכניסות ולצמתים בלב ריכוזי האוכלוסייה החרדית בכל הארץ.

בראש המהלך עומד מוטי לייטנר, בן 33, משנה לראש עיריית בית שמש וראש סיעת "דרך" שזכתה בשני מנדטים במועצת העיר בבחירות האחרונות. לייטנר לא מגיע מהפריפריה של הפוליטיקה החרדית - הוא מגיע עם ניסיון מוניציפלי, עם מבנה ארגוני, ועם תמיכה שלטענתו מגיעה מעשרות קהילות וסיעות עצמאיות ברשויות מקומיות ברחבי הארץ.

"בחורי הישיבות ובני התורה הפכו למטרה, ממדי הנשירה מזנקים, ומשפחות קורסות תחת העול הכלכלי", אמר לייטנר. "לא נעמוד מנגד". הציטוט הזה אינו רטוריקה בלבד. הסיעה מציגה שלושה אתגרים מרכזיים שסביבם בנה את הקמפיין: הרדיפה של בני התורה, העוני במגזר, והנשירה הגואה מהחינוך החרדי. "בתים רבים מגיעים עד לפת לחם - ולעיתים לתוצאות קשות בהרבה", נאמר בהצהרת הסיעה.

הרקע להקמה הוא כישלון מגעים שנמשכו חודשים. על פי הנמסר, נציגים מקהילות ומסיעות עצמאיות ניסו בחודשים האחרונים לנהל שיחות עם בכירי יהדות התורה וש"ס, בדרישה אחת פשוטה: מקום ברשימה לאדם שבא מהשטח ויודע לדבר בשם הציבור. המגעים לא הניבו תוצאות. ומה שנולד מכישלון הדיאלוג הוא הקמפיין הנוכחי.

לייטנר לא מסתיר את שאיפתו להשתלב בתוך המפלגות הקיימות, לא לפרק אותן. "סיעת 'הציבור החרדי' תפעל להשתלב ביהדות התורה ובש"ס, כדי לחזק את שדרת ההנהגה, לחבר אותה מחדש לשטח ולהביא לפתרונות אמיתיים למצוקות הבוערות של הציבור", הבהיר. זוהי אסטרטגיה של לחץ: הקמפיין לא ייעצר עד שהמפלגות יזיזו משהו. ובכירי הסיעה, לפי ההודעות, ממשיכים לגייס כספים לשם כך.

הנקודה שמאחורי הרעש השיווקי עמוקה מכפי שנראה. מה שלייטנר מאבחן הוא לא רק כעס - הוא מאבחן נתק מוסדי. עשרות אלפי חרדים, לדבריו, לא מרגישים שיש מישהו בכנסת שמדבר אליהם ישירות, שחי את מה שהם חיים, שמבין מה קורה ברחובות בני ברק ולא רק בחדרי ההנהגה. "ישבנו על כל אחד מהנושאים הכאובים, חקרנו אותם לעומק וגיבשנו פתרונות מעשיים שיוצגו לציבור", ציין לייטנר.

כדאי לשים את הדברים בהקשר: התארגנות חרדית מחוץ לשתי המפלגות הגדולות אינה המצאה של 2024. לפני כחודש בלבד הודיעו בחצרו של הרב אברג'ל בנתיבות על הקמת מפלגה חרדית חדשה. לפני כן ניסתה קבוצה של חרדים מודרנים לבנות מפלגה שלא תהיה כפופה לפסיקת דעת תורה - וזה לא הצליח. ההיסטוריה של המהלכים האלה אינה מפוארת. אבל לייטנר טוען שהפעם שונה: לא מדובר בתנועת מחאה רוחנית, אלא בגוף עם תשתית עירונית, עם אנשים שכבר ניצחו בבחירות, ועם כסף.

השאלה שלא נאמרת בפרסומים של הסיעה אבל מרחפת מעל הכול: האם המסרים האלה ייספגו בתוך יהדות התורה וש"ס כלחץ לגיטימי שיגרור ויתור קל, או שהמפלגות הוותיקות יבחרו להתעלם ולסגור את השורות? התשובה לשאלה הזאת תקבע אם לייטנר נשאר גורם לחץ - או הופך לשחקן עצמאי בבחירות הבאות.