כך תשמרו על גינה ירוקה בקיץ - ותחתכו את חשבון המים

בקיץ ישראלי, הגינה צמאה כמעט כל הזמן. הדשא מצהיב, העציצים נבולים, והאינסטינקט הוא להפעיל את הספרינקלר ולהשאיר אותו דולק כמה שיותר. הבעיה היא שרוב המים האלה פשוט מתאדים לפני שהם מגיעים לשורשים, וחשבון המים ממשיך לטפס. הבשורה הטובה היא שאפשר לשמור על גינה ירוקה ופורחת עם פחות מים, ורוב הפתרונות לא דורשים ציוד יקר.

הטעות הכי נפוצה היא להשקות בשעות הצהריים. כשהחום בשיאו, אדמה ועלים מאבדים חלק גדול מהלחות לאוויר עוד לפני שהיא ספגה לעומק. הכלל הפשוט: להשקות בבוקר מוקדם, בין 6:00 ל-8:00, כשהטמפרטורה עדיין נמוכה. כך המים מספיקים לחדור לאדמה לפני שהשמש מתחזקת. חלופה סבירה היא גם השקיה בערב מאוחר, אחרי 19:00, אם הבוקר לא מתאפשר. חשוב לדעת שהשקיה בערב מגדילה מעט את הסיכון לפטריות על העלים, אז עדיף להכוון את המים לאדמה ולא ישירות על הצמחייה.

איך לחסוך מים בגינה בלי שהדשא ייבש

עוד שיפור משמעותי הוא לעבור מספרינקלרים למערכת טפטוף. ספרינקלר מרסס מים לכל הכיוונים, כולל אזורים שאין בהם כלום, ומים רבים מגיעים על גבי העלים במקום לאדמה. מערכת טפטוף מספקת מים ישירות לשורשים, לאט ובכמות מדודה. ההשקעה הראשונית של כמה מאות שקלים מחזירה את עצמה תוך עונה-שתיים בחיסכון בחשבון המים. לגינות קטנות יותר, גם צינור ייעודי עם חורים לאורכו עושה עבודה דומה ועולה פחות.

מי שיש לו דשא צריך לדעת כמה פעמים לגזוז ובאיזה גובה להשאיר אותו. דשא שנגזז נמוך מדי מאבד לחות מהר יותר. גובה אידיאלי לגיזום בקיץ הוא כ-7-8 סנטימטרים. הגבעולים הארוכים יותר מצלילים זה את זה, שומרים על לחות האדמה ומפחיתים את קצב ההתאדות. בנוסף, אחרי כל גיזום כדאי להשאיר את גזרי הדשא על הדשא במקום לסלק אותם, כי הם מתפרקים ומחזירים לחות ומינרלים לאדמה.

אחד הדברים שהכי עוזרים לשמור על לחות באדמה הוא מולץ', שכבת כיסוי אורגנית שמניחים מעל פני האדמה סביב הצמחים. אפשר להשתמש בשבבי עץ, קליפות אורן, קש או אפילו עלים יבשים. שכבה של 5-8 סנטימטרים מפחיתה משמעותית את קצב התאדות המים מהאדמה, שומרת על טמפרטורה יציבה יותר לשורשים ואפילו מדכאת עשבים שוטים. בקיץ הישראלי, מולץ' יכול להפחית את תדירות ההשקיה בכמעט חצי.

שווה גם לבדוק את מצב הצינורות והממטרות. נזילה קטנה בחיבור, ממטרת ספרינקלר שמרססת לכיוון הגדר במקום לדשא, או ראש טפטוף סתום שמוציא מים בלחץ לא נכון, כל אלה גורמים לבזבוז שקשה לראות בעין. פעם בעונה כדאי להפעיל את המערכת ולהסתכל על כל הצינורות, החיבורים ונקודות הסיום, ולבדוק שהכל מפנה מים לאן שצריך.

גם בחירת הצמחים משנה. גינה שמתוכננת עם צמחים ים-תיכוניים, כמו לבנדר, רוזמרין, אורגנו, אמרנטוס או פטניה, מסתדרת עם הרבה פחות השקיה מגינה שמלאה בצמחים שמוצאם ממקומות לחים. אם מתכננים שינוי בגינה, שווה לייעץ עם גנן על צמחים שמסתגלים לאקלים הישראלי ולא דורשים השקיה אינטנסיבית. גינה כזאת לא רק חוסכת מים, היא גם קלה יותר לתחזוקה בכלל.

ולא לשכוח את האפשרות הפשוטה ביותר: לחבר ברז לאיסוף מי גשם. בחורף הישראלי יורדים מספיק גשמים כדי למלא מיכל של 200-300 ליטר כמה פעמים, ואת המים האלה אפשר להשתמש בהם להשקיה ידנית בקיץ. מיכלי איסוף מי גשם עם ברז נמכרים בחנויות גינה וגם ב אתרי יד שנייה, ומחיר של כמה מאות שקלים מספק מאגר מים חינמי לאורך כל העונה. קטן וזול, אבל עושה הבדל.

גינה ירוקה בקיץ לא דורשת שטף מים בלתי פוסק, היא דורשת השקיה חכמה. שינוי שעת ההשקיה, כיסוי האדמה ובדיקת הציוד, כל אחד מהצעדים האלה לבדו כבר יוריד את צריכת המים בצורה ניכרת. ביחד, הם יכולים לחסוך עשרות אחוזים מהצריכה החודשית של חצר ממוצעת.