זה קרה שוב. בדיוק כפי שקרה ב-2010 מול הולנד, שחקן ספרדי אחד, בהארכה, שינה את ההיסטוריה. הפעם היה זה פראן טורס מברצלונה, שכבש בדקה ה-106 והעניק לספרד ניצחון 1:0 על ארגנטינה בגמר מונדיאל 2026. לה רוחה הרימה את גביע העולם לפעם השנייה בתולדותיה, 16 שנה אחרי אינייסטה.
האצטדיון מטלייף בניו ג'רזי היה הבמה לאחד הגמרות הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל. מצד אחד ארגנטינה האלופה המכהנת, עם ליאו מסי בן ה-39 שאולי נפרד מגביע העולם. מצד שני ספרד, אלופת אירופה, שהגיעה לטורניר הזה עם מטרה אחת: להוכיח שהיא לא רק יפה - אלא גם מנצחת. היא הוכיחה את זה.
הסיפור של ספרד במונדיאל הזה הוא סיפור של שיפור מתמשך. הפתיחה הייתה פושרת - 0:0 מול כף ורדה - אבל מאז הנבחרת הלכה והשתפרה ממשחק למשחק. בדרך לגמר היא גברה על פורטוגל, בלגיה וצרפת, וסיימה עם נתון בלתי נתפס: שער אחד בלבד ספוג בשמונה משחקים לאורך כל הטורניר. הגנת ברזל, כדורגל התקפי, ואופי של אלופה.
מי שעמד מאחורי ההצלחה הזאת הוא המאמן לואיס דה לה פואנטה, שבנה נבחרת שמזכירה את ספרד הגדולה של 2008 עד 2012. אבל הדרך לגדולה הזאת התחילה הרבה לפני כן. לפני 19 שנה, לואיס אראגונס ביצע מהלך אחד שברא את לה רוחה החדשה - נבחרת שהפכה לאלופת אירופה ואז אלופת עולם. דה לה פואנטה לקח את אותה תפיסה, עדכן אותה לדור החדש, ויצר משהו שנראה כמעט בלתי ניתן לעצירה.
הסוד של הנבחרת הזאת אינו שחקן אחד. לאמין ימאל, שסיים את הטורניר בגיל 19 כאלוף אירופה וכעת גם כאלוף העולם, לא היה בשיאו האישי לאורך כל הדרך. גם פדרי ודני אולמו לא תמיד זרחו. אבל בכל פעם שנדרש שחקן שיעשה את ההבדל - הגיע מישהו אחר. כך ביצח ספרד בחצי הגמר 2:0 על צרפת, וכך הגיע טורס עם השער המכריע בגמר. זאת הגדולה של הנבחרת הזאת: היא משחקת כיחידה אחת.
ארגנטינה, מנגד, נשארה עם תחושת פספוס כבד. היא חלמה להיות הנבחרת השלישית בהיסטוריה שזוכה בשני מונדיאלים רצופים, אבל בגמר לא הצליחה לממש את הפוטנציאל שהביא אותה עד לשם. מסי סיים את הטורניר עם שמונה שערים - מספרים של ענק - אבל במשחק האחרון בקריירת המונדיאלים שלו הוא לא הצליח לשנות את גורל הנבחרת. אנצו פרננדס הורחק בדקה ה-93, והחלום של ארגנטינה לצמד מונדיאלים נשבר.
מעבר לזכייה עצמה, ספרד כתבה כמה פרקי היסטוריה במקביל. היא הפכה למדינה הראשונה שמחזיקה בו-זמנית בגביע העולם לגברים ולנשים. היא השלימה 38 משחקים רצופים ללא הפסד - רצף שלא נראה כמוהו בהיסטוריה של הכדורגל הבינלאומי. ושער אחד ספוג לאורך כל המונדיאל הוא נתון שמדבר בעד עצמו.
גם האירוע סביב הגמר היה בגדול. מופע המחצית כלל הופעה של ג'סטין ביבר, קולדפליי, שאקירה, מדונה וקבוצת הפופ הקוריאנית BTS - מה שהפך את האירוע לחגיגה של ממש, לא רק למשחק כדורגל.
דה לה פואנטה הצטרף עם הזכייה הזאת לרשימה המכובדת ביותר בכדורגל הספרדי - מאמנים שהובילו את לה רוחה לפסגה. אחרי יורו 2024, כעת גם גביע העולם. ספרד מחזיקה את שני הגביעים הגדולים ביותר בכדורגל בו-זמנית, משהו שאף מדינה לא עשתה לפניה.
כל הסימנים מצביעים על כך שהדור הזה - ימאל, פדרי, אולמו וחבריהם - עוד לא סיים לכתוב את ההיסטוריה שלו, והמונדיאל הבא כבר מחכה.
ספרד סיימה את מונדיאל 2026 לא רק כאלופה, אלא כנבחרת שהוכיחה שהיא כאן כדי לשלוט לשנים הקרובות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה